רעידת אדמה משמעותית בישראל היא רק שאלה של זמן - אם לא נתכונן אליה נגלוש לתהום

נתחיל מהסוף – בישראל עתידה להתרחש רעידת אדמה כלשהי, אני לא מאחל לה, זו פשוט המציאות. הסיבה לכך היא שישראל נמצאת באחד המקומות המועדים ביותר לפורענות מבחינת רעידות אדמה: השבר הסורי-אפריקאי שעובר בארצנו דרך בקעת הירדן ועד בואכה אילת. ההיסטוריה מראה שרעש משמעותי מתרחש באזור בכל 85-95 שנים בממוצע, כשהאחרון קרה לפני 96 שנים.

באותה רעידה, שמקורה היה בצפון ים המלח, נפגעו ירושלים, יריחו, רמלה וערים נוספות, ו-285 בני אדם נהרגו בישראל ובירדן.

אז מה עושים? אחד הצעדים המרכזיים הוא תוכנית תמ"א 38, שמטרתה לחזק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, בעיקר היכן שעובר השבר הסורי-אפריקאי. בפועל, באזורים אלו כמעט ולא מחוזקים מבנים כי הפרויקטים לא רווחיים לקבלנים. מההטבה הכלכלית שנותנת התוכנית נהנים בעיקר קבלנים באזור תל אביב, רמת גן ופתח תקווה.

לא כל המבנים לא ערוכים לרעידת אדמה. סטנדרט הבניה בארץ משנת 1991, ימי מלחמת המפרץ, הוא מצוין, כי הבנייה מבוססת על בניינים שלודים (מלשון שלד), כלומר קודם נבנה השלד ורק עליו מתווספת הבנייה. במצב כזה השלד הוא שסופג את מרבית מהלומת הזעזוע והמבנה נותר איתן. מנגד, בבנייה הישנה מהימים שקדמו למלחמת המפרץ, העיקרון היה על בסיס הכובד. בנו קוביות ועליהן "הלבישו" עוד קומה של קוביות, והמשקל הוא זה שהיה מחזיק את המבנה. זו כמובן בניה שאינה מתאימה להתמודדות מול רעידות אדמה, ואם משהו ייפגע - כל הבניין יתמוטט.

לצד ההיערכות ההנדסית, ישנה גם ההיערכות הלוגיסטית. הנחת היסוד של כל ראש עיר או מועצה היא שבמצב של רעידת אדמה הם יאלצו להתמודד לבד. הסיבה לכך היא שבאסונות מסוג זה גורמי ההצלה נוהרים לאזורים שבהן הנזק הוא הקשה ביותר. שערו בנפשכם מה היה קורה אם בזמן אסון מירון היה מתרחש אסון אחר בקצה השני של המדינה. לכן על ראשי הערים להיערך לדאגה, לפחות ב-48 השעות הראשונות לאחר הרעש, לטיפול בפצועים, לאספקת אוכל, לדיור ולחילוץ לכודים. כל זאת בזמן שתשומת הלב הלאומית תהיה במוקד הרעש.

בלב ההיערכות לקראת רעידות האדמה אסור לשכוח את מערכות ההתראה, כי כמה שניות נוספות יכולות לעשות את ההבדל. כבר היום יש מערכות התראה של חברות פרטיות, מבוססות על חיישנים (סנסורים) תת קרקעיים, שיודעת לזהות מבעוד מועד את גלי ההדף ולתת התראה של בין 30 ל-45 שניות מראש. פרק זמן כזה יכול לאפשר לאזרחים לרוץ להגן על עצמם. אם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יידע לקחת זאת תחת כנפיו ואחריותו ניתן יהיה, באמצעות השקעה ופיתוח, להגדיל את אורך זמן התראה לעד כדי דקה וחצי.

רעידת האדמה תבוא, ואם לא ניערך מולה באופן שכל עיר תוכל לשמור על עצמה, אנו נגלוש לתהום. חייבים לבנות משק לשעת חירום, לחזק מבנים ולבנות ממ"דים. מול האתגר הזה צריך אגרוף פלדה, כדי לדעת לספוג את האסון הבא שבדרך.