זר לו היה נקלע אמש להפגנה בכיכר הבימה, לא היה מבין איך בכלל מדברים כאן על "מלחמת אזרחים" או "הפיכה". יותר מכך, לאורך ההפגנה היה נדמה שההפחדות של התקשורת לאורך כל השבוע הזכירו את התחזיות של החזאים לגבי החורף הישראלי - מגיע בהתקפים קצרים אבל לא באמת מחזיק. הרבבות שהגיעו אמש לכיכר לא חיפשו אלימות, לא ניסו את המשטרה ובעיקר שאלו עצמם אם ההפגנה הזאת ואלו האחרות שעומדות לבוא, באמת מסוגלות לשנות את החלטות הממשלה.
ממוצע הגילים בהפגנה חצה את גיל השלושים, צעירים ובני נוער לא ראינו כמעט. יש לכך כמובן הרבה הסברים, אבל אולי אחד הבולטים שבהם הוא כמות המסרים הארוכה שנשמעו בהפגנה, שכרגיל בצד הזה של המפה הפוליטית לא היתה ממוקדת. כן, זו היתה הפגנה שבמרכזה "שמירה על הדמוקרטיה״ אבל גם שמאל מול ימין, תלונות לחרדים, זכויות להט"ב וגם קריאות לשלום וסיום הכיבוש ודגלי פלשתין לצד אלפי דגלי ישראל. הכל מהכל.
הצעירים הישראלים, דור שרובו מתעייף מצפייה בסרטון טיקטוק משל קראו את האחים קרמזוב, רגיל למסרים פשטניים וקיצוניים כמו של איתמר בן גביר. ראינו זאת גם בתוצאות הבחירות, והיה נדמה שהשמאל הישראלי לא מסיק את המסקנות מהכישלון שלו.
ההפגנה הראשונה זה שנים
אך כשרואים בהפגנות בשבועיים האחרונים את מרב מיכאלי וחברי הכנסת הערבים, מי שאחראים לא פחות מיריב לוין להפגנות הללו נוכח העובדה שהיו אחראים להפלת הממשלה הקודמת, אין ציפייה שיצליחו לפנות לצעירים או לחלופין יסיקו מסקנות ויביאו מחשבה אחרת מאשר "רק לא ביבי". אולי אנחנו חיים בעידן של איום על הדמוקרטיה הישראלית, אבל הצעירים הישראלים מודאגים כנראה מדברים אחרים.
בשיחות עם אנשים בתוך ההפגנה, רגע אחרי התלונות הרגילות כלפי ראש הממשלה ושר המשפטים, ניתן למצוא קולות שמסכימים שיש להגביל את בית המשפט, שאהרן ברק שלט פה על הלך הרוח לא פחות מבנימין נתניהו, "אבל צריך לעשות זאת בהידברות". איך זה מסתדר עם ההפגנות וההיסטריה כאילו אנחנו רגע לפני הפיכה, זו שאלה אחרת. אגב, עבור רבים מהם זו היתה ההפגנה הראשונה זה שנים. טועה מי שחושב שזו מחאת בלפור. זה גדול מזה, השאלה אם החבר׳ה יתמידו.
לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אולי קל להפנות את האש כלפי ציבור המפגינים שעמד אמש בהמוניו בחורף התל אביבי, אבל מה שצריך להדאיג אותו יותר הוא גל האלימות בחברה שאנחנו חיים בה: הירצחו של עלי ג׳רושי עומד להפוך את רחובות רמלה־לוד־יפו לנהרות של דם, בכל סוף שבוע אנשים דוקרים כאן אחד את השני כאילו מדובר בתחביב ובני נוער מכים זה את זה מרמת אביב ג׳ ועד באר שבע. הסכנה האמיתית לחברה הישראלית, נכון לעכשיו, היא לא ההפגנות ולא הרפורמה שמוביל לוין, אלא האלימות היומיומית שאנחנו האזרחים נתקלים בה בכל מקום. ואת זה, לא רואים לא במגדל השן של הפוליטיקה הישראלית ולא במגדל השן של מערכת המשפט הישראלית. הנה, מצאנו משהו שמשותף לכולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו