מדינת ישראל מציגה: אפליית יהודים ביישובי הגליל

בעוד המגזר הערבי טוען לאפליה בין היישובים היהודיים לערביים, הנתונים באזור הגליל מראים כי המדינה דווקא פועלת באופן הפוך.

ב־15 השנים האחרונות חל פיחות משמעותי בשיעור היהודים בגליל, לעומת עלייה משמעותית בשיעור התושבים הערבים. הסיבה: פעולות שנוקטים במוסדות התכנון הממשלתיים מאפשרות שיווק קרקעות מדינה למגזר הערבי במחירים נמוכים מאוד, בזמן שביישובים היהודיים הסמוכים עלות הקרקעות גבוהה וללא סבסוד מהמדינה, והיישובים אף לא מקבלים שטחים נוספים להתרחבות.

אזור לב הגליל מתוחם בין כביש 85 בצפון לכבישים 77 ו־79 בדרום, וכביש 65 במזרח לכביש 70 במערב. בתחומו נמצאות ערים כמו טמרה, שפרעם, עראבה וסכנין. מנגד, אין ערים יהודיות ויש רק כמה עשרות מצפים שהוקמו בשנות ה־80.

ב־15 השנים האחרונות חל שינוי דמוגרפי, והיהודים, שהיוו 25% מתושבי האזור, מהווים כיום רק 14%. הסיבה, אומרים בפורום שילה, "מדינת ישראל מסבסדת קרקעות למגורי המיעוטים, ומנגד גובה מחיר מלא מהמתיישבים היהודים". מאז שנת 2005 גדל מספר היהודים באזור ב־1,200 תושבים ועומד כעת על כ־98 אלף תושבים, בעוד מספר התושבים הערבים באזור גדל מ־441 אלף תושבים ל־576 אלף.

האלוף (מיל') איל בן ראובן, חבר הפורום לביטחון הגליל ותושב יודפת, מסביר: "למציאות הזאת יש משמעות ביטחונית. אם המדינה לא תדאג לחזק את ההתיישבות היהודית בעוד מיליון תושבים, נידרדר למציאות ביטחונית ש'שומר החומות' היה רק הפרומו שלה. אנחנו נגיע למצב שבו נזדקק לטנקים כדי לפתוח צירים".

צמצום והרחבה

ביישובים היהודיים מתנים את ההתיישבות בוועדות קבלה, אולם ביישובים בעלי האופי העירוני ניתן לראות בבירור כיצד שיעור התושבים הערבים גדל. בנוף הגליל ובכרמיאל כבר כ־10% מהתושבים הם ערבים, וגם בכפר ורדים רואים בשנים האחרונות שינוי דמוגרפי. על פי הערכה, כמחצית מהבתים שמוצעים למכירה ביישוב נמכרים לערביי האזור, ומספר המשפחות שאינן יהודיות מהווה כבר קרוב ל־10% מהאוכלוסייה.

בפורום שילה, שמלווה את תושבי לב הגליל, אומרים כי הפעולות של רשויות התכנון, משרד השיכון ורשות קרקעי ישראל בשני העשורים האחרונים, תורמות לצמצום ההתיישבות היהודית ולהרחבת ההתיישבות הערבית. ד"ר ענת רוט, מנכ"לית פורום שילה, מזהירה: "המציאות הדמוגרפית בלב הגליל היום זהה לזו שהיתה כאן לפני 75 שנה, כשתוכנית החלוקה קבעה שחבל הארץ הזה יהיה חלק מהמדינה הערבית. אם מדינת ישראל לא תחזק את ההתיישבות כאן באופן מיידי, לב הגליל יהפוך לחבל דונבאס הישראלי".

ראש מועצת משגב, דני עברי, מתמודד עם הבעיות באופן תדיר: במועצה שלו יש 29 יישובים יהודיים המאכלסים 17 אלף דונם בלבד. בקשתו לקבל 7,000 דונם נוספים סורבה. שטח מועצת משגב מתפרס על פני 164 אלף דונם. באחרונה נלקחו ממנה 22 אלף דונם לטובת הרחבת יישובים ערביים.

נוסף על כך, המחירים שמשלמים תושבי מועצת משגב מרקיעי שחקים בהשוואה לשכניהם הערבים. בעוד המדינה משווקת קרקעות בעלות של 1.15 מיליון שקלים ביישוב גילון ו־1.1 מיליון שקלים בקורנית, השכנים בשעב נדרשים לשלם רק 50 אלף שקלים לחצי דונם קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. בשפרעם שווקה קרקע דומה ב־74 אלף שקלים.

"יש לי 6,000 בני משגב שמוכנים לבנות בתים, רק תיתן להם קרקע. אבל מגרשים אותם מכאן רק בשביל נתוני הנדל"ן של מינהל מקרקעי ישראל. על המרחב הכפרי ויתרו. אין דבר כזה ברשויות התכנון כפר יהודי, רק כפר ערבי. אין ריבוי טבעי ביישוב יהודי, למה אצל הערבים יש? אני בעד שייתנו לערבים, אבל שייתנו גם ליהודים.

"תנו לנו להמשיך לגדול. הערבים קיבלו בשנים האחרונות 70 אלף דונם. אני רוצה 7,000 דונם, אבל לא נותנים לי כלום. עד שהשרים לא יתערבו, גופי התכנון לא ייתנו לנו כלום".