"כמה אור היה בפנים שלך": טדסה טשומה שנרצח בפיגוע בירושלים הובא למנוחות
מאות בני משפחה וחברים הגיעו ללוות את טדסה בן ה-50 בדרכו האחרונה • המשתתפים בלוויה החזיקו את תמונתו של המנוח ומיררו בבכי קורע לב • פנינה תמנו-שטה שרת העלייה והקליטה: "אויבינו לא ינצחו אותנו"
מאות בני משפחה וחברים הגיעו היום (ראשון) להר המנוחות בירושלים לחלוק כבוד אחרוןלטדסה טשומהבן ה-50, שנפצע אנושות בפיגוע המשולב שאירע בבירה ביום רביעי -ונפטר בסוף השבוע מפצעיובבית החולים שערי צדק.
"קשה כשאתה לא איתנו": טדסה טשומה הובא למנוחות // צילום: יוני ריקנר
טדסה, בן העדה האתיופית, אב לשישה, שנפצע בפיגוע ביום שבו צוין חג הסיגד, הוא הנרצח השני בפיגוע הקטלני שבו מצא את מותו גם אריה שצ'ופק בן ה-16 ז"ל.
"מהווה השראה יוצאת דופן עבור העם"
זעקות שבר נשמעו בבית ההספדים "קהילת ירושלים" בהר המנוחות בגבעת שאול, ובני משפחתו של טשומה התקשו לעכל את בשורת האיוב. המשתתפים בלוויה החזיקו את תמונתו של המנוח ומיררו בבכי קורע לב. אחד מחבריו של טדסה טשומה אמר ל"ישראל היום": "טדסה היה בחור זהב, היה שקט ונחמד, וזה עצוב מאוד. גרתי לידו במשך הרבה שנים בשכונת נווה יעקב בירושלים. זה אסון נורא".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שהגיע לחלוק כבוד אחרון, הספיד: "פגשתי את טדסה במקרה בערב שלפני הפיגוע. הוא השתתף בחנוכת המרכז החדש ליוצאי אתיופיה, שם חגגנו כולנו את חג הסיגד. אתה מהווה השראה יוצאת דופן עבור העם כולו. לפני 21 שנה זכית להגשים חלום שאותו נשאו בליבם אבות אבותיך במשך אלפי שנים - זכית לעלות לארץ ישראל. שישה ילדים לתפארת גידלתם אתה ורעייתך, שנולדו כאן והגשימו את חלום הדורות. זכית להיות סמל לעלייה, לגבורה, לאהבת הארץ. פנים כל כך טובות. זכיתי לבקר אותך בשעות האחרונות שלך בבית החולים. כמה אור היה בפנים שלך. מטען הנפץ של הטרור הפחדני היה מטען של שנאה אחוזת טירוף".
פנינה תמנו-שטה, שרת העלייה והקליטה, אמרה: "ארץ ישראל נקנית בייסורים, והמחיר כבד. ביום רביעי הארור הוא היה בדרכו לעבודה. הוא חגג את חג הסיגד. אויבינו לא ינצחו אותנו, לא ניתן לאף בן עוולה ומחבל ארור לשבור אותנו כעם. ממשלת ישראל מרכינה את ראשה, ואנחנו יחד איתכם כואבים את הכאב".
הרב של הקהילה ספד לטדסה: "קשה לי לומר שאתה לא איתנו. החיוך והסלחנות שלך תרמו לנו לקהילה, הנאמנות שלך לשמירת מצוות. ביום שלישי ישבת לידי בחיוך ובשמחה. הגורל היה כבר גמור. טדסה, פרנסת משפחה בכבוד. ביום הסיגד לא רצית להיות בעבודה, אבל עול הפרנסה הוא מבריאת העולם. הכאב והצער עוד ילוו אותנו".
