הנתונים הקשים: לשליש מהמטופלים במרכזי החירום נפתח תיק פלילי

המרכזים נועדו לילדים שהוצאו מבתיהם בצו בית משפט בשל סכנה • מחקר חדש חושף: רק ל־8% מהנערים נמצאו משפחות אומנה • רבים מהנערים חוזרים למערכת הרווחה כבגירים ואף כבעלי משפחות

הטיפול הנוכחי לא עונה על הצרכים. דייר במוסד רווחה , צילום: אנצ'ו גוש

לראשונה אי פעם, מחקר חדש אוסף נתונים על מאפייני ילדים שהוצאו בצו חירום מבתיהם על ידי שירותי הרווחה וטופלו במרכזי חירום, ומצביע על תמונת מצב בעייתית לגבי אופי הטיפול בהם לאחר ששוחררו מהמרכזים.

המחקר, שנערך על ידי האוניברסיטה העברית ומכון חרוב בשיתוף עם הלמ"ס ומשרד הרווחה, ושממצאיו הגיעו לידי "ישראל היום", מראה כי גם לאחר השהות במרכזי החירום, שבהם הילדים עוברים הליך שיקומי - רבים מהם חוזרים למערכת הרווחה כמבוגרים או כהורים לילדים, שזקוקים אף הם לטיפולה של המערכת.

מרכזי החירום בישראל פועלים זה שלושה עשורים, וקולטים ילדים שהוצאו מביתם בצו בית משפט בשל סכנה. זמן השהייה הממוצע במרכזי החירום הוא כשבעה חודשים. בישראל אין מערכות לניטור שיטתי של מצבם של הילדים ורווחתם לאחר שיצאו ממרכזי החירום, והמחקר החדש, שהסתיים בימים אלה, שופך לראשונה אור על מצבם. המחקר בדק את מאפייני הילדים והוריהם, ובחן את מצבם של 4,452 ילדים במרכזי החירום בשנים 2000-2018, בעת שהותם במרכזים ובשנים שלאחר מכן.

58% מהאבות הועמדו לדין ומרביתם (93%) הורשעו. בית משפט מחוזי, אילוסטרציה, צילום: אורן בן חקון

מהמחקר עולה כי רק 8% מהילדים שיצאו מהמרכזים נקלטו במסגרות בקהילה. רוב הילדים 72% נקלטו במסגרות חוץ־ביתיות של משרד הרווחה, ועוד %7 נקלטו בפנימיות חינוכיות. עבור 13 מהילדים, לא נמצא רישום במסגרת רווחה לאחר השהות במרכזים. עוד עולה מהמחקר כי 60% מהילדים היו בטיפול של קצין ביקור סדיר לפני או אחרי השהות במרכזים, וכי 40% מהם טופלו במשך שלוש שנים ויותר. לאחד מכל שלושה ילדים נפתח תיק פלילי כבן נוער בגיל האחריות הפלילית (12-18). שיעור הבנים שנפתחו להם תיקים פליליים הוא 42% - כפול משיעור הבנות (20%).

המחקר בדק גם את מאפייני הורי הילדים: מהנתונים שנאספו, עולה כי בשנת הכניסה של הילד למרכז חירום מרבית ההורים לא עבדו. לכמחצית מהילדים היו אב או אם בעלי השכלה נמוכה או שאינה ידועה, 58% מהאבות הועמדו לדין ומרביתם (93%) הורשעו. רוב משפחות הילדים, 94%, היו מוכרות לשירותי הרווחה. נוסף על כך, הנתונים מלמדים שלאחר השהות במרכזים, רבים מהנערים חוזרים למערכת הרווחה כמבוגרים, ואף כהורים.

פרופ' אשר בן אריה, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון חרוב: "כדי שנוכל באמת לסייע לילדים, יש חשיבות ראשונה במעלתה להקמת גוף לאומי שיאסוף את המידע על ילדים אלה מכל המקורות האפשריים, יעקוב אחרי מצבם לאורך השנים, ויקבל החלטות בנוגע למדיניות פיתוח השירותים המותאמים לצרכים שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר