הממשלה הבאה, לטיפולך: מהם הנושאים הבוערים ביותר שממתינים לנבחרים שלנו?

חינוך | תקציבים, ליבה, אלימות תלמידים ובריחת מוחות

החינוך המיוחד: כ־300 אלף תלמידים לומדים בחינוך המיוחד שנמצא במשבר עמוק בשל תקציבים ומחסור בכוח אדם. המשמעות היא שמשרד החינוך לא מצליח לשלב את התלמידים בכיתות חינוך רגילות, וחוסך על גבם של החלשים ביותר.

חינוך חינם 3-0: התשלום על מעון הוא "משכנתא שנייה", וההורים הצעירים משוועים לפתרונות ולהקלה. כבר שנים שהמפלגות מבטיחות מסגרות מסובסדות מפוקחות, אבל דבר לא השתנה עד היום.

>כל הבכירים, הפרשנויות - והסקר האחרון: הירשמו לוועידת הבחירות של "ישראל היום" שתיערך ב-27.10<<

לימודי ליב"ה: הטענה כלפי בתי הספר החרדיים היא שהם מלמדים מתמטיקה ברמה נמוכה מאוד וכלל לא מלמדים אנגלית. המדינה אולי מנסה להפעיל "שוט" - מי שלא ילמד, לא יקבל תקציב - אך לא נראה שזה עוזר.

אלימות בבתי הספר: האלימות במוסדות חינוך בין תלמידים, וגם בין תלמידים או אפילו הוריהם לבין עובדי חינוך, עדיין כאן. היא פוגעת אנושות באקלים הבית־ספרי, אך משרד החינוך מתקשה לטפל בה.

בריחת מוחות: הנתונים מראים כי אלפי בוגרי תואר ראשון עוזבים את ישראל לפרק זמן משמעותי לאחר סיום לימודיהם, בייחוד במקצועות הריאליים. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים כדי להחזיר אותם ארצה - עד כה ללא הצלחה יתרה.

כלכלה | התחבורה ושכר המינימום תקועים, האינפלציה והדיור שוברים שיאים

בעיות התחבורה: העומס על כבישי ישראל גורם לאיבוד של שעות עבודה ולפריון עבודה נמוך, קיימת מצוקת חניה בערים הגדולות, התחבורה הציבורית מקרטעת, והרכבת הקלה בגוש דן מתעכבת שוב ושוב.

יוקר המחיה: עליית המחירים חוצה את כל המגזרים. מוצרים בסיסיים מתייקרים בתקופה האחרונה בקצב חסר תקדים, מחירי החשמל והדלק מזנקים - וכל אלה משפיעים על כלל המשק.

משבר הדיור: אם לא די ביוקר המחיה, נסיקת מחירי הדיור בשנה האחרונה שוברת את כל השיאים - הם עלו ב־19%, והריבית במשק לא מצליחה למתן את העלייה במחירי הדיור.

שכר המינימום: שחיקת שכר המינימום, שעלה בפעם האחרונה ב־2017, דוחקת את השכבות החלשות באוכלוסייה להמשיך ולהתקיים בצמצום, תוך ויתור על מוצרים בסיסיים.

אישור תקציב ממשלה: תקציב המדינה הוא הכלי החשוב המאפשר יציבות לממשלה, אך משמש גם לצורך הוצאה לפועל של תהליכים ורפורמות במשק לטובת אזרחי ישראל.

ביטחון | האיומים הם מכל עבר, אך הגורלי מכולם הוא הגרעין האיראני

האיום האיראני: זה שנים שהאיום האיראני נחשב לאיום הביטחוני מספר אחת על ישראל. טהרן חותרת לפצצה גרעינית, ומאז החלטת נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, על יציאת ארצו מהסכם מהגרעין, האיצה טהרן את העשרת האורניום באופן משמעותי. ההערכות הן שאם תרצה, תוכל איראן להגיע בתוך שבועות ספורים לכמות חומר גרעיני שתספיק לפצצת גרעין, ואם לא יעכבו אותה בדרך - בתוך פחות משנתיים היא תוכל להגיע לפצצה עצמה.

הטרור ביו"ש: מאז אמצע השנה חווה ישראל גל טרור נרחב שהחל בפיגועים בתוך הקו הירוק, ובשבועות האחרונים מתמקד ביו"ש, בעיקר באזור ג'נין ושכם. הפיגועים בגדה המערבית מתרחשים כמעט מדי יום, לעיתים כמה פעמים ביום, והשימוש בנשק חם הפך ליומיומי. צה"ל תגבר מאוד את כוחותיו בגדה המערבית, אך נכון לעת הזו שוללים במערכת הביטחון את הקריאות למבצע "חומת מגן 2", וטוענים שהמצב כיום שונה מזה ששרר בשטח בתחילת שנות האלפיים.

רצועת עזה: למעט כ־66 שעות של עימות בין ישראל לבין הג'יהאד האסלאמי בקיץ האחרון במבצע "עלות השחר", הגזרה העזתית שקטה יחסית מאז מבצע "שומר החומות" במאי 2021. ישראל מנהלת מול הרצועה מדיניות של מקלות וגזרים, ומאפשרת לפועלים עזתים לעבוד בשטחה, עובדה שנותנת לחמאס מוטיבציה לשמור על השקט. בשלב זה מעריכים בישראל שלחמאס אין עניין בעימות, ולראיה - הוא לא הצטרף לירי לעברה ב"עלות השחר".

הערים המעורבות: ההישג הגדול ביותר של חמאס ב"שומר החומות" היה יציאתם של ערבים ישראלים לעימותים עם יהודים בערים המעורבות - צירים מרכזיים במדינה נחסמו, חנויות ומבנים הוצתו. המהומות העידו על קרע עמוק בין החברה היהודית לערבית בישראל, והחשש הוא שבעימות ביטחוני עתידי המצב יחזור על עצמו.

חוק הגיוס: סוגיית אי־גיוס החרדים לצה"ל היא מתפוחי האדמה הלוהטים בחברה הישראלית. במשך שנים לא הוסדר הנושא בשל התנגדות עזה של החרדים, מה שגורר כעס גדול של הציבור החילוני. גם פוליטיקאים ערבים מתנגדים, מתוך חשש שחוק הגיוס יפתח פתח גם לגיוס ערבים - ואכן, שר הביטחון בני גנץ מנסה לקדם מתווה של שירות צבאי או אזרחי לכל אזרחי ישראל.

מדיני | שלל האיומים מבית ומחוץ מחייבים החלטות - ויישומן בשטח

מו"מ עם הפלשתינים: התהליך המדיני אינו מתקיים כבר שנים, אך במערכת הפוליטית יש הסבורים כי לישראל אינטרס חיוני לחדשו.

הסכם הגרעין עם איראן: בשבועות האחרונים נראה כי ההסכם מתרחק. כך או כך, איראן ממשיכה להתקדם במהירות לעבר יכולת גרעינית, וישראל תצטרך לקבל החלטות בנושא.

היחסים הדו־מפלגתיים בארה"ב: בשנים האחרונות גברה מאוד התמיכה הרפובליקנית בישראל, אך במקביל התעצם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, שמחזיק בעמדות פרו־פלשתיניות מובהקות - מה שמחייב חיזוק של יחסי ישראל עם שתי המפלגות גם יחד.

המאבק ב־BDS: תנועת החרם ממשיכה בפעילותה ביתר שאת, ואף צוברת פופולריות שהולכת וגוברת במוסדות אקדמיים מובילים, בייחוד בארה"ב.

תמיכה צבאית באוקראינה: עד עתה נקטה ישראל מדיניות זהירה ולא סיפקה נשק לקייב, אולם הכישלונות הרוסיים בשדה הקרב, הלחץ המערבי, ובעיקר ההתקרבות בין טהרן למוסקבה גוררים קריאות לשקול מחדש מדיניות זו.

דת ומדינה | המחלוקות עדיין כאן, אך הסטטוס קוו בדרך לשינוי

נישואים אזרחיים: זה שנים שמספר הנישאים על פי ההלכה בישראל יורד בעקביות, בעוד מספר הידועים בציבור הולך וגדל. לפי כל סקר בנושא ברור כי הרוב בישראל מעוניין בהליך מקביל של נישואים אזרחיים, לצד האפשרות להינשא ברבנות, אך קשה להאמין שהוא יהפוך למציאות בטווח הנראה לעין.

תחבורה ציבורית בשבת: מדי שבת מבוצעות כיום מאות נסיעות - בין במקומות שהסטטוס קוו מאפשר זאת כמו בחיפה, ובין בקריצת עין תוך צמצום מלאכותי של שעות כניסת השבת ויציאתה. החילונים מעוניינים מאוד בהרחבת התחב"צ בשבת, בדגש על הרכבת הקלה החדשה בגוש דן, ולעומתם החרדים מתנגדים לכך מכל וכל. בתווך נמצאים הדתיים הלאומיים, שלא מעט מהם סוברים כי יש להגיע להסכמות בעניין.

כשרות: רפורמת הדגל של שר הדתות עד לא מזמן, ח"כ מתן כהנא, ביקשה לשנות מקצה לקצה את נושא הכשרות שנמצא בשליטה בלעדית של הרבנות הראשית. הרפורמה, שתבטל לחלוטין את הכשרות של הרבנות ותאפשר לתאגידים פרטיים לספק שירותי השגחה, צפויה לצאת לדרך ב־1 בינואר 2023, אך הח"כים החרדים כבר הבטיחו מעל כל במה שיעשו כל שביכולתם לסכל ולבטל אותה.

זכויות להט"ב: מתנגדי הלהט"ב נתלים בעובדה שיחסים בין בני זוג מאותו מגדר מוגדרים בתורה כתועבה, ומתנגדים להם מכל וכל. אך בפועל, יותר ויותר דתיים משלימים עם המציאות ומקבלים אותה, גם אם הם אינם מרוצים מכך. ביישוב אפרת, הדתי ליברלי, ניסו ליזום מצעד גאווה בחודש הגאווה האחרון, ואף שלבסוף הוא לא התממש היה בכך משום תקדים כשמדובר בציבור הדתי. עם זאת, יש רבים מאוד שמתנגדים לזכויות להט"ב, כך שהמאבק של המצדדים בהן לא קרוב לסיום.

קשר עם יהדות התפוצות: מתווה הכותל, הפער בתפיסות בנוגע לעתיד יו"ש ונושאים רבים נוספים גורמים לנתק בין יהודי התפוצות לבין ישראל, ויש הטוענים כי הקשר הגיע לשפל. עם זאת, המלחמה באוקראינה גרמה לחיזוק הקשרים במזרח אירופה, כך שהשאלה היא בעיקר של פרספקטיבה.