הפרס והגאווה הישראלית: "אנשים עם מוגבלות סובלים מבדידות - אנחנו באים לשנות את זה"

קבוצת "שכולו טוב" זכתה להכרה על פעילותה החברתית בכנס שנערך במלטה ועסק בשירות לאנשים עם מוגבלות • בתוך הקהילה ועם לב ענק העמותה מספקת פעילויות פנאי לאלה שהכי מגיע להם: "הם מרגישים שייכים"

מנהלי קבוצת "שכולו טוב" עם הפרס, ולצידם ראשי ה־EASPD , צילום: EASPD

בתום הטקס המרשים במלטה, שבו זכתה קבוצת "שכולו טוב" בפרס על פעילותה בתחום השיקום החברתי, ניכרת היתה תחושת הגאווה על פניהם של בכירי העמותה. הם הרגישו שאחרי עבודה קשה וארוכה מול אנשים עם מוגבלות, ניתנה להם הכרה משמעותית.

קבוצת "שכולו טוב" היא עמותה לקידום ולשילוב תעסוקתי וחברתי בתוך הקהילה של אנשים עם מוגבלות ושל אנשים עם התמודדויות נפשיות. העמותה מוכרת בציבור הרחב בעיקר בשל המיזמים החברתיים שלה כמו רשת הספרים "סיפור חוזר", רשת בתי הקפה "קפה טוב" ושלל עסקים נוספים, שמהווים מסגרת שיקומית־תעסוקתית עבור אנשים עם מוגבלות, שהם למעשה מקבלי השירות. ליווינו את מנהלת החטיבה החברתית בקבוצת "שכולו טוב", ענבל בועז, יחד עם מנכ"ל "שכולו טוב" עופר כהן וסמנכ"לית השיקום הגר אלוש בכנס במלטה שערך ה־EASPD, ארגון הגג האירופי לארגונים שעוסקים במתן שירות לאנשים עם מוגבלויות.

הארגון מייצג יותר מ־10,000 ספקי שירות ברחבי אירופה, ומוביל חדשנות במתן שירותים לאנשים עם מוגבלות. הכנס הוקדש לנושא של איכות חיים והתקיימו בו שלל פאנלים וסדנאות שנועדו לשפר את התמיכה של הארגונים באנשים עם מוגבלות.

המנכ"ל עופר כהן: "אנחנו עובדים מול אוכלוסייה מוחלשת על היכולות שלהם, אז פתאום נחפש תרומות כדי להחליש אותם? זה מפתח מסכנות ונזקקות"

את הפרס קיבלה "שכולו טוב" בזכות פעילותה החברתית ועבור מודל ייחודי בתחום השיקום החברתי שנקרא S.A.M.E, הכולל פלטפורמות דיגיטליות מתקדמות ומאפשר לאדם עם מוגבלויות לחקור את העדפותיו ואת רצונותיו בתחום הפנאי והחברה, לקבל מפה ייחודית של העדפותיו ומיומנויותיו, להתנסות בפעילויות פנאי בסביבות משתנות וברמות תמיכה גמישות, לשבור חסמים אישיים וסביבתיים ולהשיג חיי פנאי עצמאיים ומשמעותיים בקהילה.

נשיא ה־EASPD ג'יימס קרואו הסביר מדוע בארגון החליטו להעניק ל"שכולו טוב" את הפרס. "המפתח לקבלת הפרס הוא לראות פרקטיקה שהיא חדשנית ומעצימה אנשים עם מוגבלות", אמר, "אז חיפשנו שירותים עם יוזמה, כמו של קבוצת 'שכולו טוב', שנועדו לשפר את הזכויות של אנשים עם מוגבלות ולתת להם קול כחלק מהשירותים הניתנים להם".

פעילות פנאי. "אנשים עם מוגבלות מודרים מהחברה", צילום: שכולו טוב
חיי חברה למקבלי השירות בעמותה. "המעגל החברתי גדל", צילום: שכולו טוב

פנאי בלב הקהילה

החטיבה החברתית בעמותה מספקת שירותי פנאי, חברה וקהילה בשלוש תוכניות מרכזיות שונות: "יאללה" - לאנשים עם בעיות נפשיות, "סבבה" - לאנשים עם מוגבלויות ו"סווא" - לאנשים עם מוגבלות ועם בעיות נפשיות בחברה הערבית. הפעילויות כוללות ימים במקומות ציבוריים בתוך הקהילה דוגמת קניונים, מסעדות ופארקים, וכן סדנאות ופעילויות אישיות וקבוצתיות על ידי רכזים מקצועיים וחוגים.

אם רוב הארגונים החברתיים מציעים פעילויות לאנשים עם מוגבלות במסגרת סגורה והרחק מהקהילה, ל"שכולו טוב" יש גישה שונה ומעניינת. "אתה לא תגיע למקום שכתוב 'קבוצת שכולו טוב'", מדגישה ענבל, "הרעיון הוא לעשות את הפעילות במרכז קהילתי או במתנ"ס, ואז כל אחד יכול להישאר אחר כך לפעילות אחרת. הפעילויות שלנו הן תמיד בתוך הקהילה. אין מצב שנעשה אותן במועדון נידח בפאתי העיר שקיבלנו בחינם מהעירייה או במרתף".

"הרבה ארגונים לא יודעים איך לגשת לנושא הזה", מוסיפה הגר, "התפיסה של פנאי לאנשים עם מוגבלות, בכל העולם, היא להביא את הפעילות אליהם. אנחנו אומרים הפוך, כי כשאתה יוצא לצרוך פנאי אתה בדרך כלל יוצא החוצה".

"הרבה ארגונים לא יודעים איך לגשת לנושא הפנאי לאנשים עם מוגבלות", צילום: שכולו טוב

"החזון - שלא יצטרכו אותנו"

"החזון של החטיבה החברתית הוא שאנשים לא יצטרכו אותנו כדי לצרוך פנאי - שיהיו להם כל הכלים לעשות את זה בעצמם", מסבירה ענבל. "היום כשמסתכלים מסביב לא רואים אנשים עם מוגבלות, הם מודרים מהחברה ואין להם הכלים להשתלב לבד. היום אנשים מתים מבדידות - זו אחת המגיפות הקשות של התקופה שלנו. אנשים עם מוגבלות הם בסיכון גבוה לחוות בדידות בגיל צעיר, ואנחנו צריכים לשבור את המעגל הזה".

הגר וענבל מספרות שבענף השיקום תחום הפנאי לאנשים עם מוגבלות מוזנח תקציבית, יחסית לתחום הדיור והתעסוקה. "אחד הדברים שהתבררו בקורונה הוא שכשאין פעילות משמעותית בשעות הפנאי, זה משפיע על כל המדדים של איכות החיים", מסבירה ענבל.

"כשאנשים מגיעים הם לא יודעים שאנחנו עומדים מאחורי הפעילות ומה שיפה זה השילוב - בסוף ההבדלים מיטשטשים", צילום: שכולו טוב

"ברמה המקצועית, מי שעובדים עם אנשים עם מוגבלות בנושא השיקום לא תמיד מבינים את המשמעות של שילוב אדם בפעילות פנאי שהיא משמעותית לו, שיכולה לשחרר רגשות שליליים דרך פעילות חיובית", מדגישה ענבל. "בכנס לא ראינו הרבה התעסקות בפנאי, אבל זה שה־EASPD נתן לנו את הפרס על מודל שמתעסק כל־כולו בפנאי מראה על התקדמות דרמטית". ענבל מספרת גם על יוזמה של הקבוצה לקיים אירועים שמיועדים לכלל האוכלוסייה: "כשאנשים מגיעים הם לא יודעים שאנחנו עומדים מאחורי הפעילות ומה שיפה זה השילוב - בסוף ההבדלים מיטשטשים".

ענבל בועז: "היום אנשים מתים מבדידות וזו מגיפה קשה. אנשים עם מוגבלות הם בסיכון גבוה לחוות בדידות בגיל צעיר, ואנחנו צריכים לעצור את זה"

ואיך מקבלי השירות חווים את פעילויות הפנאי? ענבל מספרת שאלו ממש רגעי השיא שלהם בשבוע ושהם מרגישים חופשיים. "זו פעילות שבה הם עם החבר'ה שלהם, הם לא חושבים על עבודה ועל המוגבלות ועל זה שהם צריכים להיות בסדר - הם מרגישים הרבה יותר משוחררים, ממש כיף להם. הם מרגישים שייכות ושרואים אותם. אם הצלחנו לספק פתרון שמרחיב את המעגל החברתי וממלא את שעות הפנאי בפעילות משמעותית - מבחינתי עשיתי את שלנו", היא מסכמת.

לא מחפשים מתנדבים

בקבוצת "שכולו טוב" יש שני דברים שהם "מחוץ לחוק" - מתנדבים ותרומות. עופר המנכ"ל מסביר שפעילות השיקום התעסוקתי מנסה לדמות את עולם התעסוקה האמיתי, שבו אין מתנדבים. באשר לסירוב לקבל תרומות אומר עופר: "אנחנו עובדים מול אוכלוסייה מוחלשת, על היכולות ועל הכוחות שלהם, אז פתאום נחפש תרומות כדי להחליש אותם? זה מפתח מסכנות, תלות ונזקקות". לעופר יש הערכה לעבודת משרדי הממשלה שמתקצבים את הזכאים לשיקום: "הספורט הפופולרי הוא להגיד ש'המדינה לא עושה', אבל בעולם יכולים ללמוד מאיתנו כי ישראל היא מעצמה חברתית".

הכותב היה אורח של קבוצת "שכולו טוב"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר