איש היושרה: אליקים העצני היה סמל לדור הולך ונעלם

בזמן האחרון משתמשים הרבה בביטויים "ענק", "יחיד בדורו". לכן קשה לי להתייחס אל אליקים העצני בביטויים אלו, אף שזה מגיע לו. למעשה, הוא לא סתם דמות נערצת - אלא מיתוס של ממש. איש מפא"י ההיסטורית, שממנה יצאו התנועות המיישבות גם ביהודה ושומרון.

אליקים העצני היה כבר גבר בעמיו כשאני נולדתי, קצת אחרי קום המדינה. באותה תקופה הוא הקים עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל ואחרים את "שורת המתנדבים", ארגון שלחם בעוולות בחברה. זה היה אוסף של סטודנטים מימין ומשמאל, שנלחם נגד כל מיני עוולות של השלטון. חבורה שדרשה, למשל, שאנשי ציבור ייסעו ברכבים מזוהים, כדי שאפשר יהיה להתלונן עליהם אם הם ינצלו את הרכב לא עבור שירות המדינה.

ישר כסרגל, יקה מוחלט

בזה בלט אליקים העצני. איש רוח, ישר כסרגל, יקה מוחלט. אדם כל כך שונה מכל מעקמי החוק וקורצי העין. אגב, היושרה הזו גרמה להערכה רבה גם מצד ערביי חברון, ולפעמים, כשהיה סכסוך בין יהודי לערבי - העצני היה המפשר. הוא היה המפשר וגם הפוסק, כי הערבים סמכו עליו והעריכו את היושרה שלו. אף שגם הם ידעו שהוא היה ארץ ישראל השלמה, הם ידעו שהוא לא יסטה מהאמת כמלוא הנימה.

זו גם הסיבה שכשהקמנו את מועצת יש"ע, ביקשנו מחנן פורת ז"ל ומאליקים העצני להצטרף אלינו. מועצת יש"ע היתה מורכבת מראשי המועצות, מאנשי מעשה. רצינו גם אנשי רוח, שירימו קצת את המועצה וייתנו לה נופך נוסף, והעצני אכן היה מהמעצבים של המועצה באותה תקופה. אגב, גם אז, מעולם הוא לא זז מהאמת שלו כמלוא הנימה. למשל, אליקים שבת איתנו שביתת רעב שארכה 40 יום, ואמרנו לו שבשבת מותר לאכול כזית, לכבוד שבת. אני מודה שאנחנו אכלנו קצת יותר מכזית, קצת הרחבנו את המושג. אבל לא אליקים. הוא בדק בדיוק כמה זה כזית, ולא היה מוכן לאכול פירור יותר. הוא מעולם לא רימה.

לסיכום, צריך לומר - היו דברים שעליהם לא הסכמתי עם אליקים, אבל תמיד הבטתי אליו בהערצה. היה כיף לעבוד איתו, כי ידעת שאין בדברים שלו משמעות נסתרת או אינטרס אחר. הוא היה ישר כמו פלס ונקי לחלוטין מאינטרסים סמויים. כיום קשה בכלל לדמיין אדם שאין לו אינטרסים סמויים, או אדם שהולך כמו פלס לפי דבריו בלי לנסות אפילו לשנות משהו. אבל זה היה אליקים העצני.