למרות הסיכון: אין בישראל איסוף מידע על אובדנות בקהילת הלהט"ב

נתונים מדאיגים: במחקר שנערך לפני מספר שנים עבור "איגי" (ארגון הנוער הגאה) נחשפים לראשונה נתונים מדאיגים בנושא אובדנות בקרב הנוער הלהט"בי.

ביום רביעי הקרוב נתונים אלו יוצגו במלואם בכנס השנתי של תנועת מש"ה (מילים שעושות הבדל) לקראת היום הבינלאומי למניעת התאבדויות שיצוין בשבת.

הכנס יתקיים באולם בר שירה באוניברסיטת תל אביב. במהלך הכנס יינתנו למשתתפים כלים כדי שכל איש ואישה יוכלו לקחת חלק במניעת ההתאבדות הבאה ויוצג מודל שפותח ומכונה הגגה - ROOFTING.

המודל מסביר בעצם איך להוריד את האדם האובדני מהגג, ויוצגו נתונים שנאספו בעולם על תופעת האובדנות בקהילה הלהט"בית.

במחקר, אחד הבודדים שנעשו בישראל, שנערך לפני מספר שנים עבור ארגון איגי ובדק את האקלים בבתי הספר, עלה בין היתר כי 65% מהלהט"בים בישראל בגילי 18-12 דיווחו כי חוו הערות פוגעניות במסגרות לימודיות, כולל מצד המורים, 26% ציינו כי הם חשים חוסר ביטחון בבית הספר עקב נטייתם המינית, 37.2% דיווחו כי הוטרדו מילולית בשל נטייתם המינית, ו־7.6% דיווחו כי הותקפו פיזית בגלל נטייתם המינית.

6,488  ניסיונות התאבדות

לצד נתונים אלה, עולה כי שיעורי ההתאבדות בקרב בני נוער בגילי 18-15 עומד על 2.7 לכל 100 אלף מקרים. כך, למשל, מתוך 6,488 ניסיונות התאבדות שנרשמו במרכזים לרפואה דחופה, כמעט מחציתם היו של בני נוער בגילי 21-10.

ממחקרים שנערכו בעולם עולה כי אוכלוסייה להט"בית נמצאת בסיכון מוגבר לעומת האוכלוסייה ההטרוסקסואלית בכל הקשור לחשיבה על אובדנות.אחד המחקרים הגדולים שנערכו בארצות הברית ואשר הנתונים שנאספו בו יוצגו לראשונה בכנס, מצא כי 40% מהקהילה הגאה שקלו ניסיונות התאבדות, לעומת 14.8% מהקהילה ההטרוסקסואלית. 34% תכננו להתאבד, לעומת 11.9%; 24.9% ניסו להתאבד, לעומת 6.3% בקהילה ההטרוסקסואלית.

נתונים נוספים שעלו בסקר הצביעו על כך שהסיכון של נוער גאה לשקול התאבדות היה גבוה פי 2.45 מזה של נוער הטרוסקסואלי.

מי שערך וקיבץ את הנתונים הוא ד"ר גבע שנקמן־לכברג מאוניברסיטת רייכמן, אשר מצביע על כך כי בישראל כמעט אין ממצאים ברורים על אודות היקף ההתאבדויות וניסיונות אובדניים בקרב נוער להט"בי.

גל נסים־עמנואל, מנכ"לית התנועה, שייסדה אותה בעקבות מותו מאובדנות של אחיה הצעיר, מושיק, אומרת: "מדי שנה מתים בכל העולם מיליון איש מאובדנות. בזמן שאנחנו מדברים מישהו מת מאובדנות. בישראל ידוע שיש יותר מ־600 מקרים בשנה, מתוכם כ־100 בני נוער שמתים מאובדנות, אבל אין נתונים רשמיים על כך.  למדינת ישראל אין מערך רשמי של נתונים על אובדנות. זה לא מסובך. כל גופה הרי מגיעה לאבו כביר".

הסיבה שאין נתונים קשורה לכך שאובדנות היא סוגיה שהחברה מעדיפה להסתיר ולא להתמודד איתה, למרות שמדובר לדבריה במגיפה לכל דבר. "מוות אובדני הוא גיהינום שלא ברא השטן. אנחנו רוצים שאנשים יסתכלו לאובדנות בעיניים ולא יסובבו את המבט. כדי לנצח את המגיפה הזו צריך ללמוד כלים. כל אחד יכול להציל חיים".