אורית כהן־שטילר | על רקע חשיפת "ישראל היום" של הקלטות בן־אל תבורי
גירושים הם לרוב אירוע בעל השפעה ניכרת על חיי המשפחה, הן מבחינת בני הזוג והן מבחינת הילדים המשותפים. קיים פוטנציאל שאירוע זה ייהפך למשברי ואפילו לטראומטי עבור בני המשפחה. על בני הזוג והילדים להסתגל למצב החדש בו הם כבר אינם משפחה אחת.
תהליך זה לוקח זמן ויכול להימשך אף שנים, כיוון שהוא כולל לא רק פרידה פיזית מהבית שהיה ל"בסיס האם" אלא גם פרידה רגשית ופסיכולוגית מהפנטזיה של "משפחה אחת". בנוסף, לחוויית הילד נכנסת התחושה שהוא צריך לבחור באחד ההורים בסיטואציות שונות ולעזוב או לוותר על השני.
כדי לצלוח את המשבר ולהסתגל, על הילדים לגייס זמנית משאבים מנטליים ורגשיים, ואלו יכולים לבוא על חשבון תפקודם. השפעות גירושים לטווח קצר יכולות להיות: אי־שקט, הסתגרות, בכי, עצבנות והתפרצויות כעס, וירידה זמנית בתפקודם של הילדים הן בהיבט החברתי והן בהיבט הלימודי. השפעות לטווח ארוך יכולות להופיע במידה שלא ניתן מענה בטווח הקצר למצוקה של הילד, והן עלולות להתבטא בחרדות ובקשיים מתמשכים בתפקודים שונים, ובעיקר סביב נושאים של תפקוד בתוך מערכות יחסים קרובות.
במקרים מסוימים יש גירושים עם רמת קונפליקט הורי גבוהה אשר עלולים להיחוות אצל הילדים כאירוע טראומטי בו הם חשים בסכנה וחוסר שליטה על המתרחש. במהלך התהליך, פירוק התא המשפחתי הקיים מערער את תחושת הביטחון הבסיסית של הילד.
ניתן לדמיין את התא המשפחתי בדמיונם של הילדים כנמל שבו ספינה יכולה לעגון בבטחה, מוגנת ושמורה מסערות הים והשמיים ומצוידת בדלק ובמזון. ילד אשר חווה טראומה מנסה להתגונן מולה בכל דרך אפשרית כדי לשרוד.
תקשורת מכבדת בין בני הזוג המתגרשים יכולה להוות גורם חוסן אשר משיב את הביטחון הרגשי. על אף הרגשות הסוערים שאירוע הפרידה עלול לעורר, חשוב שההורים ינסו לקבל תמיכה שתאפשר להם לשמר עמדה הורית מיטיבה שנכונה להכיל קשת רגשות מצד הילדים: בכי, כעס רב, ניסיונות לשנות את המצב, הפעלת לחץ על ההורים וירידה זמנית בתפקודם. ניתן להיעזר בהליך גישוראו גורם טיפולי שיוכל לסייע באמצעות הדרכה.
אורית כהן-שטילר, פסיכולוגית קלינית מומחית, הקליניקה של בית ספר איבצ׳ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו