צבי בן מאיר היה בדרכו אתמול (שני) בגוש טלמונים עם ילדיו ברכב, כשמחבלים יידו לעברם אבנים. בנס הפיגוע הסתיים רק בשריטה בגופו של הילד. בפוסט בפייסבוק הוא סיפר על הנסיעה השגרתית ועל איך שהסתיימה ובכך המחיש את הסיוט שעוברים תושבי יו"ש בכבישים באזור. לפוסט צירף תמונה של פנים הרכב לאחר הפגיעה תחת הכותרת "עדש ירוק בתוך ים של זכוכיות".
"אתמול זרקו אבן. עליי ועל הילדים", סיפר בפוסט. "היינו במכונית בדרך הביתה וזרקו עלינו אבן. במבתר אחרי נווה צוף לכיוון מערב. אבן גדולה. השמש הייתה מולנו. הילד אכל עדשים ודיבר איתי על ארטיק גומיגם והילדה בדיוק התחילה להירדם. הרעש היה חזק והילדים נבהלו ובכו נורא וחלון המכונית על יד הילד התנפץ כולו והמכונית מלאה זכוכיות. פחדתי שיורים אז אמרתי שיתכופפו. אחר כך חשבתי, מה הקשר להתכופף.
"הבנתי שמדובר באבן. אמרתי להם, הכל יהיה בסדר אני רק אסע מהר ונעצור במקום בטוח, אבל אין מקום בטוח" הוא נזכר ברגעים הקשים. "הם כבר יודעים את זה. כל הילדים בארץ הזו כבר יודעים את זה. אפשר הרי לדהור עם המכונית ככה מערבה עד הים התיכון ולהמשיך לצלול לתוכו כמו ספינה בדיונית ואין מקום בטוח".
"עצרנו במפרץ על יד תחנה והתקשרתי למשטרה. היא והצבא הגיעו, בדקו ושאלו ושוב בדקו ושוב שאלו. הילד נשרט טיפה וירד לו קצת דם והילדה עזרה לי להביא מגבונים מהמכונית. אחר כך הילדים ישבו בספסל התחנה שעל יד המפרץ כאילו הם מחכים לאוטובוס שלא יבוא לעולם והאבן פגעה בפח שתחת החלון אז לא נכנסה פנימה והילדים שאלו, אבל מי זרק. מי זרק. את האבן. ובסוף הם נרגעו אבל אבא שלהם לא נרגע", שיתף בן מאיר.
"בערב ישבנו יחד והילד אמר שהוא לא רוצה לנסוע יותר בכביש הזה אבל הכביש הוא הדרך הביתה. הביתה של אמא והביתה של אבא. הכביש הזה הוא החוט המפותל הקשור בשלומו ושלומנו. כל פעם שתעבור שם, אמרנו לילד וגם לילדה, תזכור שלא קרה לך כלום. שלמרות האבן הרעה והאלימות והרוע והכעס והשנאה, לא קרה לך דבר. לא נגע. ותזכור שאתה בריא ושלם ואהוב ואוהב ומלא שמחה וגעגוע. ותגיד ילד, אם תרצה, מעתה ועד עולם, ברוך שעשה לי נס במקום הזה. גם אם אתה לא תאמין בניסים. או בברוך. זה לא משנה. זה המקום הזה", סיכם בן מאיר את הפוסט המצמרר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו