אלופי ישראל במאבקים: המועצה האזורית שעומדת בחזית המלחמה על השטחים החקלאיים במרכז

על גבי תצלומי האוויר ההדמיות של השכונה החדשה שראש עיריית כפר סבא, רפי סער, רוצה לבנות לצעירים נראות נפלא. שדרה אחת מרכזית שמשני צדדיה מגוון בניינים, שלצורך העניין נצבעו בלבן בוהק. מסביב שדות בירוק מונוכרומטי - נוף מהז'ורנלים שכל אחד היה רוצה לראות מהחלון שלו. מדובר בשכונה שאמורה להיבנות על השדות החקלאיים של צופית - מושב שהוקם לפני 89 שנים, 31 שנה לאחר הקמת המושבה כפר סבא, שלימים הפכה לעיר מרכזית בשרון ושתחגוג השנה 120 שנה להיווסדה.

"איפה הילד שלך יגור כשיגדל?", תוהה סער בשיחה שקיימנו איתו בלשכתו. תהינו מדוע שלא ימצה תחילה את אפשרויות הבנייה בתוך העיר כפי שהן מגולמות בתוכנית האב העירונית. זו הטענה המרכזית של חקלאי צופית, שיאבדו בוודאות את מקור פרנסתם אם הבנייה תצא לפועל. סער בטוח שכפר סבא צריכה להתפתח לרוחב ולא לגובה. הוא מזכיר שהמועצה האזורית יושבת על 95 אלף דונם ובה 35 אלף תושבים. כפר סבא, לעומת זאת, יושבת על 14 אלף דונם עם כמעט 190 אלף תושבים.

"בכפר סבא אין קרקע פנויה", הוא קובע. "כשנכנסתי לתפקיד קיבלתי ירושה, תוכנית ותמ"לית של 4,700 יחידות דיור. היא הוכרזה בינואר 2018, שנה לפני שנכנסתי לתפקיד, ופורסמה בימים הראשונים לכהונתי, חלק על שטח כפר סבא וחלק בשטח המועצה האזורית דרום השרון. הבנתי שיש פה אירוע גדול מאוד והתחלנו לצמצם את התוכנית. היום התוכנית קטנה משמעותית ואני אבצע עוד תיקונים נוספים.

"אבל את המועצה לא מעניין האזור. יש לה שטחי ענק - וחקלאות שברובה מושכרת לאחרים והם לא מוכנים לוותר על שטחים. אומרים שאנחנו הולכים לחסל את המושב. אלו סיסמאות מנותקות. הם יוצאים בקמפיין אגרסיבי נגדי ונגד המדינה. איפה יגור הבן שלי, שיתחתן בעוד כמה שנים? על המאדים?"

"אימפריאליסט" ו"דמגוגית"

תוכנית הבנייה, ששמה ותמ"ל 1088, מעוררת כאמור התנגדות רחבה במועצה האזורית, וגם בקרב כמה מאות מתושבי כפר סבא, שהבנייה - אם תתממש - תגזול מהם את הנוף. כרגע המאבק מתנהל בותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) בשלב השמעת התנגדויות בפני חוקר.

הדיונים בתוך הוועדה אמוציונליים וקשים, ולתדהמת אנשי הותמ"ל הם יורדים לפסים אישיים. מהדלפות שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה שראשת מועצת דרום השרון, אושרת גני־גונן, מכנה בהם את סער אימפריאליסט ובריון, כשהיא מכוונת גם להצהרת הבחירות הזכורה שלו - לספח לכפר סבא את הוד השרון. בתגובה מכנה אותה סער דמגוגית וטוען שהמועצה "השתלטה על השטח בחזירות", אמירה שעוררה את חמתה.

בצופית שכרו בתחילה משרד יחסי ציבור, וחלק מהשלטים שפורסמו בתוך כפר סבא הוסרו. מנגד, גם כפר סבא נעזרת ביחסי ציבור, אולם לטענת סער, מי שמנהל את ההסברה הם דווקא משרדי הממשלה. בהמשך מתוכננות גם הפגנות. "אם צריך, נגיע עד לבית המשפט העליון", מאיימת גני־גונן. "כבר כשהייתי מנכ"לית עיריית כפר סבא התנגדתי לותמ"ל. אמרנו שזה יקריס את העיר מבחינה כלכלית ותחבורתית. רפי אומר 'לכו לעשות חקלאות בבקעה'. אני אומרת 'לך תעשה התחדשות עירונית בשכונת יוספטל', אפילו ניתן שטחים לטובת זה. למה לקחת קרקע חקלאית אם אתה לא חייב?"

ערן בק הוא דור שלישי של חקלאים בצופית. אנחנו עומדים בחוות הקטיף העצמי שהקים במרחק כמה מאות מטרים משולי העיר, שבה נהנות משפחות מחוויה ייחודית שאי אפשר למצוא ברחוב ויצמן בעיר. הוא מגדל בסך הכל 250 דונמים - גם בחקלאות מסחרית, ותוכניות הבנייה של כפר סבא מאיימות למחוק לו את העסק לחלוטין.

"אנחנו אחד המושבים שבאמת עושים חקלאות", הוא מסביר. "לא נותרו הרבה שטחים כאלה בארץ. הם הולכים ומצטמצמים, ומדובר בעתודות הקרקע החקלאיות האחרונות במרכז. מנגד, לסער יש הרבה מאוד פרויקטים של פינוי־בינוי שהוא אינו מממש, ויש לו 1,500 דונמים בבן יהודה שהוא לא רוצה להתעסק איתם כי חלקם פרטיים. פה גם יש לו הסכמי תמיכה מהמדינה - שמהם הוא אמור לקבל כסף. מבחינתו, בעתיד, גם להגיע לבר־אילן".

סער אומר לנו בבדיחות שזה רעיון לא רע. אבל אם לומר ברצינות, גם אם יסיים את כל הבנייה בעיר הוא ייאלץ להתרחב.

"מה אתה בא להחריב מושב חקלאי? הוא שולח אותנו לבקעת הירדן. שם זה לא אזור שמתאים לחקלאות. פה האדמה מתאימה לכל".

"מה עוד מתכננים לנו?"

המאבק מול כפר סבא הוא אחד החריפים שמנהלת דרום השרון, אך המועצה האזורית מתמודדת בימים אלה עם כ־21 ותמ"לים, תת"לים וועדות גיאוגרפיות, שמבקשים לנגוס בשטחים הפתוחים והחקלאיים לטובת בינוי בערים הסמוכות או בינוי תשתיות. זו המועצה היחידה במדינה שמתמודדת בו בזמן בכל כך הרבה חזיתות על צביונה - ובפועל מבקשת לשמר את השטחים החקלאיים ואת פיסות הטבע האחרונות במרכז הארץ. 

המועצה גובלת ב־24 רשויות שונות. לרוב היא נרתמת להימצא מתחת לאלונקה בכל הקשור לצורך בבינוי למגורים ולתשתיות. בשטחה מצויים מתקני טיהור שפכים, מתקני גז, מחצבות נתיבי טיסה ועוד, אבל היא הבינה שלמרות העובדה שזה מייצר מתיחות עם השכנים שרוצים להתפתח אורבנית, אין לה ברירה אלא להילחם.

הנה כמה מהמאבקים שהיא מנהלת: ועדת גבולות בכוכב יאיר, ועדת גבולות בכפר סירקין, בניית תחנת הכוח תת"ל 91 (השלום), דיפו מטרו M1 (מתחם תחזוקה לרכבת הקלה) - יחד עם כפר סבא, עיריות המשולש והשומרון, גן חיים ושדה ורבורג, ומסוף פריקת אגרגטים (המשמשים תוספת להכנת אספלט ומצע לכבישים, לשדות תעופה ולמסילות ברזל).

לאחרונה גרפו במועצה שני ניצחונות. האחרון המשמעותי היה לפני כשלושה שבועות, בוועדה הגיאוגרפית מול העיר אלעד שביקשה לעצמה את שטח סירקין דרום - מרחק אווירי של שישה קילומטרים מהם. "מעולם לא ראיתי הזיה תכנונית כזו", אומרת גני־גונן, "העיר החרדית מרוחקת מהשטח, אבל על השטות הזו חתמו הרוב המוחלט של חברי הוועדה בהמלצה של מי שהיה אז שר הפנים אריה דרעי. למזלנו, הממשלה נפלה והוא לא הספיק לחתום. אילת שקד שהחליפה אותו היא שרה מעולה ועניינית ומייד קיבלה את דעת המיעוט. כך היא הצילה את מושב סירקין".

המלחמה השנייה היתה מול משרד השיכון, לבניית שכונה חדשה בכוכב יאיר־צור יגאל על קרקע של מושב צור נתן. מעבר לעבודה שמגדלים בה אבוקדו, השטח הוא בעל חשיבות אקולוגית גבוהה - כולל נחל יפהפה וחיות בר כמו צבאים ארץ־ישראליים. "בכוכב יאיר רצו לחרב את השטח ולהקים בו אלפי יחידות דיור", מסבירה גני־גונן, "אחרי שהוועדה הגיאוגרפית דנה בזה במשך כמעט שנתיים - היא המליצה לשרה להשאיר את השטח אצלנו. זה מאבק גדול שעשינו עם העמותות הירוקות והשדולה הירוקה בכנסת.

"אנחנו מוכנים להיות מתחת לאלונקה - אבל לא עליה", מדגישה ראשת המועצה. "המלחמה שלנו היא לשמור על האדמות החקלאיות, לא בשבילנו. הריאה הירוקה במרכז הארץ לא פחות חשובה מאשר במקומות אחרים. אנחנו לא שומרים את האדמה הזאת לעצמנו. המדינה היא זו שצריכה לחשב מסלול מחדש".

ובמלחמה כמו במלחמה, יש גם "שר מלחמה". אורי פדלון הוא מנהל אגף אסטרטגיה ושינויי גבולות בדרום השרון. "גם אני תהיתי למה צריך תפקיד כזה כשהגעתי לפה", הוא מסביר, "זה תפקיד ייחודי שככל שאני יודע, אין בשום מקום אחר. אבל למדתי שאתה מתחיל שבוע כמו כולם, ופתאום נוחת עליך מאבק גדול. אנחנו צריכים לגייס משאבים, תושבים ותקשורת, ולהילחם. זה מאוד מאתגר. לצערי, אנחנו מחזיקים בישראל בתואר המפוקפק 'אלופי ישראל במאבקים'. אי אפשר לדעת מאיפה תגיע הצרה הבאה. זה מגיע מהקרקע, אם זה אדמות; מזיהום האוויר - אם זה תחנות כוח; ועכשיו זה מגיע מהשמיים כשרוצים למשל לפתוח את נתב"ג להמראות. זה מוזר להגיד שאני 'שר המלחמה', אבל התיאור שלך נכון. אם לא נילחם עכשיו, שיהיה ברור שברגע שבונים - השטח כבר לא יחזור להיות אדמה שניתן לעבד".

ומה הכי מדיר שינה מעיניך?

"הדברים שאנחנו לא יודעים שמתכננים לנו פה הכי גורמים לי להתהפך במיטה. עם מה שיש כבר - אנחנו יודעים להתמודד".

הבעיה בחוק הותמ"ל

בהמשך סיורנו אנחנו פוגשים את נפתלי מלכיאל, יו"ר האגודה במושב גן חיים, שבו חיות 250 משפחות. הוא מראה לנו שטח של כ־370 דונמים שמיועד לטובת מתחם התחזוקה לקו 1M של הרכבת הקלה (הדיפו) ממזרח לכביש 4 ומצפון לכפר סבא. התוכנית אושרה להפקדה בות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות). מדובר בהחלטה שפשוט נחתה על החקלאים ותושבי השכונות הצפוניות של כפר סבא כרעם ביום בהיר, מבלי שאף אחד ידע על קיומה. 

"זו תוכנית שהפתיעה אותנו לגמרי", הוא מודה. "בכוחניות אמרו לנו 'פה זה יהיה'. זה קרה באפריל 2020. עירבנו את המועצה, שהיתה מופתעת. במשרד החקלאות גם הופתעו, ופתחנו במאבק יחד עם 14 רשויות נוספות, שכלל הגשת התנגדויות והפגנות. במועצה הציעו 400 דונם אחרים בצפון המועצה, באזור שממילא לא פוגע באף אחד, אבל כרגע עדיין לא קיבלו את ההצעה, שהיא באמת הכי טובה. יש לנו כמעט כבר עשור דור חדש, דור שלישי של חקלאים שממלאים את השדות במנגו, באוכמניות, בתותים - ועדיין אנחנו בחוסר קרקעות רציני. כשהדיפו הזה ייקח לנו את השטח, נאבד את כל הצביון שלנו כחקלאים פה. אני 53 שנה, מגיל 6, עובד בחקלאות. אם ייקחו לי את זה איפה אני אעבוד? מה, אלך להיות נהג מונית?".

שרון שנהב־טל ממושב נווה ימין היא פעילה במטה המאבק נגד הקמת תחנת הכוח בגז שמקדמות הות"ל, רשות החשמל, רשות מקרקעי ישראל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וחברת "ריינדיר אנרגיה".

תחנת הכוח אמורה להיות מוקמת כ־500 מטרים מבתי התושבים. התושבים חוששים מזיהום מי התהום שמהם הם שותים ומזיהום אוויר. "אנחנו מבינים שצריכים להגדיל את תפוקת החשמל של המדינה. יש לנו בעיה שמקימים תחנות כוח בישראל בכלל. למה לא לנצל את אנרגיית השמש באמצעות פאנלים סולריים? למה ליצור עוד תחנה מזהמת שתגביר את ההתחממות הגלובלית, בשביל שעוד חברה תרוויח כמה שקלים?"

גם מולי אורן, תושבת נירית וחברת מועצה ומליאה במועצה האזורית דרום השרון, תסבול מנזקי תחנת הכוח. "יש כאן כוחות שוק, אנשים בעלי הון שיש להם אינטרסים אחרים מזה של הציבור - שאני בטוחה שכל מה שהוא רוצה זה לחיות בתנאים הולמים ללא זיהום. אנחנו נצא בכל כוחנו נגד הקמת תחנות הכוח בכל הארץ. אני יודעת שראשת המועצה שלי תעמוד על הרגליים האחוריות כדי שזה לא יקום. אני לא מאמינה שממשלת ישראל תיתן יד לזה. לכולם יש משפחות וילדים וכולם רוצים אוויר נקי וטהור".

"תהיה מדינה פחות טובה"

אחת הסיבות לריבוי המאבקים לא רק בדרום השרון אלא גם במועצות אזוריות נוספות, היא חוק הותמ"ל שנועד לקדם במהירות תוכניות בנייה לדיור. הכוח בידי הותמ"ל הוא רב מכיוון שהיא קיבלה סמכויות רבות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בשלטון האזורי החליטו לפני כשנה לפעול לצמצם את כוחה ולהכניס בה תיקונים.

"הצלחנו בהסכמה עם שרת הפנים לחדש את הותמ"ל במתכונת מרוסנת", אומר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, "היום הותמ"ל לא יכול לפגוע ביותר מ־30 אחוז ממשבצת של יישוב חקלאי מתוכנן. הכנסנו גם שימוע לפני ההכרזה על מתחם מועדף לדיור לראש הרשות שממנו נלקחת הקרקע והכנסנו גם משקיף - מתוך הבנה שאנחנו צריכים לדאוג במקביל גם לערכים נוספים, כמו ביטחון המזון והשטחים הפתוחים".

יפרח הוא אחד המשקיפים הללו וישב גם, למשל, בדיונים על שטחי צופית. "השורה התחתונה היא שהמדינה התאהבה בותמ"לים ובצורך להכריז על מתחמים מועדפים לדיור, אבל היא לא מבינה את הצורך לטפל בבעיות נוספות במקביל כמו שטחים פתוחים, תשתיות ותחבורה. נראה לצערי שבסופו של דבר, למדינת ישראל הרבה יותר נוח לשסות את העיר בכפר במקום לייצר תוכנית אסטרטגית להגדלת ההיצע תוך שמירה על ערכי הטבע, ולהיות המבוגר האחראי שמסתכל קדימה מתוך הבנה שלא יישארו שטחים פתוחים במרכז בעתיד".

מה אתה רואה בעיניים של האנשים שיושבים בוועדות?

"אני רואה בצד שלנו, של החקלאים שמתפרנסים מהקרקע, הרבה מאוד כאב וכעס על המדינה שלא מאפשרת להם להתקיים מהקרקע במקרים שהם אינם מוצדקים באופן קיצוני. אנחנו לא אומרים שלא ניתן קרקע בשום מצב לא אלא מכוונים למידתיות. אצל המתכננים אנחנו רואים תוכניות שהן ניסיון לעמוד ביעדים או למלא אקסלים, שטובים לתקשורת, שטובים כדי לומר 'הנה שברנו שיאים', אבל הם לא תכנון חכם ולא רואים את התועלות שצריכות לצמוח מהגדלת ההיצע. הרבה פעמים מתכננים מתאהבים בותמ"ל האגרסיבי, שבא על חשבון התכנון האיכותי והטוב".

היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין, אלי בן ארי, מסכים עם הטענה הזאת. "לבנות על שדה חקלאי זה הכי קל", הוא מסביר. "אנחנו ב'אדם טבע ודין' נאבקים בזה לאורך שנים. הטענה שלנו היא שהאינטרס הלאומי הוא לעבוד הרבה יותר קשה וכן להשאיר מקום למסדרונות אקולוגיים, לבעלי החיים ולצמחים. אנחנו אומרים - תנצלו את מה שיש לטובת זה. הבעיה מתחילה כשהם לא חושבים לטווח כזה ארוך. המשמעות של זה היא שתהיה לנו מדינה פחות טובה - חד־משמעית".

כלומר?

"תלוי בכל גוף תכנון ובסוג הנזק שהוא גורם. כשאתה מוריד שטחים חקלאיים אתה מוריד ביטחון תזונתי. גם בכל הקשור לשטחים ירוקים יש מחקרים שמוכיחים שבריאות נפשית של אנשים נפגעת אם לא שומרים עליהם. ואם מדברים על מסדרונות אקולוגיים, מעבר לעניין התיירותי, הם הכרחיים לחיבור בין כל השטחים הפתוחים במדינה. כשאתה מנתק אותם זה מזה, זה כמו שאתה לוקח בני אדם ושם אותם בכפר מבודד. אין חילופי אוכלוסיות. מתברר שהטבע לא מתקיים באיים בודדים. הצירוף של כל זה יחד הוא מדינה פחות טובה. בגלל העצלות של המתכננים אנחנו משלמים את המחיר".

אז אתה אומר בעצם שהרשויות לא עושות את העבודה שלהן?

"בסוף בעלי התפקידים שעובדים ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון, שאחראים לרוב יזמות הבנייה במדינה, עושים את התפקיד כמו שמגדירים להם אותו. אומרים להם 'תביאו לנו יחידות דיור'. לא אומרים להם תביאו לנו יחידות דיור תוך כדי שמירה על ערכי טבע לעתיד. ההגדרה הזו צריכה להיות שונה. מה שקורה הוא שהגורמים האלה מזמינים עבודות מגורמים חיצוניים, ואז מתכננים שכונה. הם לא מתייחסים למרחב כי באמת צריך מקומות לגור בהם. זה ההבדל בין תכנון מיטיב לבין תכנון על הפנים. זה בעצם ההיפך הגמור מלתכנן אזור וסביבה ומרחב ולדאוג שהוא יהיה איכותי".

אז כשיגמרו השטחים במרכז הארץ אנשים יעברו לנגב ולצפון?

"כשלא תהיה ברירה אנשים יגורו באזורים האלה וישקיעו בהם, אבל אנחנו לא אמורים לנצל את אזור המרכז רק למגורים. צריך לשמור בו על ערכים נוספים שהם קריטיים לאיכות החיים שלנו בישראל".

בכוכב יאיר, בריינדיר אנרגיה, בנת"ע ובמנהל התכנון ביקשו שלא להגיב לדברים.