יום פטירתו העברי של זאב ז'בוטינסקי, הנחשב לאחד מגדולי המנהיגים הציוניים, יצוין היום בטקס יום הזיכרון הממלכתי בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. לקראת יום הזיכרון לז'בוטינסקי התגלה מסמך מארכיוני עיריית ירושלים ומכון ז'בוטינסקי, החושף את מאבקו של המנהיג הציוני לזכותן של נשים לקחת חלק שווה בעמדות השפעה.
במסמך הייחודי, שנשלח מירושלים ב־15 במארס בשנת 1929, כותב ז'בוטינסקי: "אדונים נכבדים, בכל ליבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם. בכבוד גמור, זאב ז'בוטינסקי".
מכתבים נוספים השמורים בארכיונים ממחישים את החשיבות הרבה שייחס ז'בוטינסקי לשיתופן של נשים. הוא תמך בבחירת נשים לעמדות מפתח ציבוריות ובשוויון הזדמנויות בחיי החברה והכלכלה. עם התחדשות הלאומיות היהודית, ייעד ז'בוטינסקי לנשים תפקיד נכבד ומרכזי במימוש החזון הציוני.
ז'בוטינסקי, שייסד את הציונות הרוויזיוניסטית ועמד בראש תנועת בית"ר, הקים עם יוסף טרומפלדור את הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. נוסף על כך, הקים כוח מגן על ירושלים בעקבות הפרעות ביהודים והנהיג את האצ"ל. עקב פעילותו נאסר ז'בוטינסקי על ידי הבריטים, ובהמשך אף נשללה ממנו אשרת הכניסה לארץ ישראל.
ז'בוטינסקי המשיך לפעול כל חייו למען מימוש החזון הציוני עד מותו ב־1940 בארה"ב. לאחר הקמת מדינת ישראל הועלו עצמותיו ארצה, והוא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. ז'בוטינסקי היה גם סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ואחד מגדולי ההוגים של התנועה הציונית. בשנת 2005 נקבע בכנסת חוק "יום זאב ז'בוטינסקי", המנציח את זכרו ביום פטירתו העברי, כ"ט בתמוז.
המשנה לראש העיר, פלר חסן־נחום, המתמודדת ברשימת הליכוד בפריימריז, ציינה כי היא "נרגשת לגלות שאני מקיימת את מורשתו בכבוד, תוך שיתוף פעולה עם נבחרים ראויים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו