מכת פרוטקשן בצפון: "העבריינים מתקרבים גם למרכז"

בעקבות הצתת האוטובוסים בצפת ובקריית שמונה, יצאנו לצפון במטרה לפגוש את הפחד פנים אל פנים, ולהבין איך עובד מנגנון הפרוטקשן, שהפך למכת מדינה.

"אני משלם 7,000 שקל בחודש", אומר ג', קבלן בצפון שמבצע עבודות תשתית בסמוך לאחד הקיבוצים דרומית לראש פינה. "הרוב משלמים 9,000 שקל בחודש. בעבר הם היו שמים מדבקה על כלי העבודה, וכך ידעו שאסור לפגוע בהם. אחרי שהמשטרה עלתה על השיטה והבינו שזה פרוטקשן, הפסיקו עם זה, וחברת השמירה שמה כביכול מצלמה ליד הבאגר. עכשיו אין מצלמה ואין שמירה. זה הכל פיקציה".

מה קורה למי שלא משלם?

"בתוך יום־יומיים ישרפו לו את הבאגר או יגנבו חלקים ממנו, כמו את המחשב".

חברת השמירה מפיקה לך קבלות על התשלום?

"כן. הם עובדים עם קבלות מסודרות, אבל את השם של חברת השמירה הם מחליפים כל יומיים".

"אני כבר שנים משלם פרוטקשן", אומר ב', קבלן דרוזי ממג'דל שמס שבבעלותו טרקטורים ומשאיות. "אני קבלן גדול יחסית, לכן לכל חודש אני משלם 15 אלף שקל. מובן שאני מקבל חשבונית מסודרת. ככה זה כאן בכל המרחב. מי שרוצה שקט ולא מחפש צרות, צריך לשלם זה כך מהקו של החרמון ועד נתניה, והם כל הזמן מתקדמים למרכז. שום דבר לא עוצר אותם". 

ג' וב', שחוששים מאוד להזדהות בשמם, הם בין הבודדים שהסכימו לדבר.

"החברות הגדולות יותר משלמות יותר", מסביר ש', פרויקטור בתחום התשתיות, שמכיר את השטח. "קחי למשל את הפרויקט של האנרגיה השאובה בצומת גומא. לפי מה שאני יודע, חברת אלקטרה, שהיא החברה הקבלנית שמבצעת את העבודות בשטח, משלמת 50-60 אלף שקל בחודש דמי חסות. מדובר שם בפרויקט ענק".

איך אפשר להוכיח שמדובר בפרוטקשן, ולא באמת בשירותי שמירה לגיטימיים?

"אי אפשר להוכיח", הוא קובע. "במקרה הזה אני יכול לומר לך שהסתובבתי שם בשטח ופגשתי פנים אל פנים את אחד 'השומרים', והוא איים עלי. איך הוא איים? הוא אמר לי 'אתה יודע מי אני, תיזהר ממני, כי אני שייך למשפחת הייב מטובא־זנגרייה'.

בחברת אלקטרה מכחישים את הטענות. ביקשנו מהם שימסרו לנו את שם חברת האבטחה שאיתה הם עובדים, והם סירבו.

התחקיר המלא יפורסם מחר ב"ישראל השבוע"