גורמים יהודיים החלו לאחרונה לפעול לשיפוץ מתחמי קברי צדיקים בתוך תחומי יישובים במגזר הערבי בגליל - כך עולה משורה של מסמכים ועדויות שהגיעו לידי "ישראל היום".
התגובות שהמהלכים הללו מעוררים בשפרעם ובעראבה, הערים שבהן מתרכזת כעת הפעילות, מעורבות.
"אני קורא ליהודים להגיע ולהתגורר אצלנו בעיר", אומר ראש עיריית שפרעם עורסאן יאסין, "הם חיו כאן איתנו ביחד לפני שנים, ויש יהודים שנולדו בשפרעם. אשמח לקבל אותם אצלנו".
לאחרונה נענה יאסין לבקשת גורמים יהודיים דתיים ואישר לשפץ את מתחם קבר רבי יהודה בן בבא, שנמצא בלב השכונות המערביות של שפרעם.
ואכן, בשבועות האחרונים החלו תושבי השכונות להבחין בתנועה חריגה וגדולה של צעירים יהודים שהגיעו לעבוד בשיפוץ המתחם, הקימו שירותים וסככה ופעלו להרחבת המבנה הקיים במקום. עם זאת, ולמרות הרוח החיובית שנשמעת בעירייה, לאחר שפנו חלק מהשכנים למשטרה, לעירייה ולוועדת התכנון והבנייה המקומית, התגלה שחלק מהעבודות התבצעו במקום ללא היתר.
"חוששים מקיצונים"
שני מתחמים נוספים שצפויים לעבור בקרוב שיפוץ נמצאים בתחומי העיר עראבה שבגליל. מהסכם שחתמה לאחרונה עיריית עראבה עם עמותת "מוסדות קבר התנא הקדוש", אשר עותק ממנו הגיע לידי "ישראל היום", עולה כי העמותה אמורה לשפץ את מתחם קברם של התנא רבי חנינא בן דוסא ואשתו, המצוי בתחום העיר. על פי הנוסח החתום, "הסכם זה נערך מתוך מטרה משותפת של הצדדים לדאוג לאפשרות תפילה מכובדת בקבר הצדיק ואשתו, תוך שמירה על כבוד השכנים ושאר תושבי העיר העובדים בסמוך לקבר הצדיק".
בניגוד לשפרעם, בעראבה עורר המהלך התנגדות קולנית יותר. איש דת מקומי, שמתח ביקורת חריפה על ראש העירייה, אף נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בשבוע שעבר, תוך שנאסר עליו להגיע למתחם הקבר הסמוך לבית הקברות המקומי.
בעקבות הביקורת פרסם ראש העיר עלי ואקד נסאר פוסט, שבו הדגיש כי בכל מקרה הבעלות על מתחם הקבר הייתה ונשארת של עיריית עראבה. לדבריו, מטרת ההסכם עם העמותה היהודית היא להסדיר את שעות הביקור והפעילות במתחם קבר הצדיק, בין היתר כדי לצמצם את הפגיעה בתושבים ובבית הקברות המוסלמי הסמוך. זאת, נוסף על התקנת מצלמות אבטחה במקום.
עדות לפוטנציאל הנפיץ שיכול להיות לפעילות השיפוץ בשפרעם ובעראבה אפשר למצוא בחלק מדברי המתנגדים, אשר הביעו חשש כי כניסת הפועלים והמבקרים היהודים עלולה להוביל גם להקמת גרעיני התיישבות יהודיים. "יהודים וערבים חיים ביחד בשכנות טובה בגליל, יהודים רצויים כאן כל הזמן", טען מנהיג ציבור המתגורר בעראבה.
מוראד חדאד, פעיל ציבור משפרעם, טוען שניסה לפנות לרשויות ולקבל מידע נוסף על המתרחש בשטח, אך נתקל, לטענתו, ב"קיר ברזל". לדבריו, "לשפרעם עבר כואב. נכונה הטענה שחיו כאן יהודים. אין לנו בעיה עם כל אדם, בתנאי שירצה לחיות פה איתנו ולא במקומנו".
ממוסדות קבר התנא אישרו ל"ישראל היום" כי ההסכם הוא עימם. "למרבה הצער יש גורמים שרוצים למנוע תפילת יהודים שם ממניעים שונים. הדבר כואב לנו כי אנו רק רוצים להחזיר את המקום הקדוש לתפקוד ואין לנו שום תביעות עליו או רצון לקחת בעלות אלא רק להתפלל".
בשיחה עם "ישראל היום", מוראד חדאד, פעיל ציבור משפרעם שהיה הראשון לגלות את הפעילות בקבר שפנה לגורמים הרלוונטיים לקבלת מידע ונתקל לדבריו ב"קיר ברזל", אמר: "אנחנו חוששים שיש כאן גם פעילות התנחלותית ולא רק דתית תמימה, ודווקא לשפרעם היה ניסיון כואב עם נתן זאדה, שרצח את תושבי העיר בהיותם ערבים".
חדאד הוסיף: "נכונה הטענה שחיו כאן יהודים, אבל הם חיו ולא התנחלו ולא היו קשורים במפעל ההתנחלותי, וכאן הבעיה הגדולה כי לנו אין כל בעיה עם כל אדם שרוצה לחיות איתנו ולא במקומנו".
השתתף בהכנת הידיעה: אסף גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו