הולכים לאורם: האנשים מאחורי שמות הרחובות בירושלים

רחובות ירושלים מלאים בשמות, שמנו את הפוקוס על כמה מהם - דמויות מעוררות השראה שעיצבו, בין השאר, את דמותה של העיר.

יצחק שלו

בשכונת גבעת משואה בדרום־מערב ירושלים שוכן לו אחר כבוד רחוב יצחק שלו - על שמו של המשורר והסופר שנולד בטבריה ב־1918, עבר עם משפחתו לירושלים כשהיה בן 3, רכש בה את השכלתו והיה מורה במוסדות חינוך בבירה.

שלו, שהיה חבר האקדמיה ללשון העברית, אהב בכל ליבו את התנ"ך, את ארץ ישראל ואת ירושלים, ואף הקדיש לה את קובץ השירים "שירי ירושלים". בנו הוא הסופר מאיר שלו.

יצחק שלו נפטר בירושלים ב־1992 ועל מצבתו נחקקה השורה: "עבד העיר הזאת", הלקוחה מתוך אחד משיריו על ירושלים.

אסתר ארדיטי

אסתר ארדיטי זכתה לכינוי "המלאך בלבן" בשל החלוק הלבן שאותו לבשה בתפקידה כחובשת קרבית. רחוב בשם זה נמצא בשכונת אבו תור בבירה.

ארדיטי נולדה ב־1935 בבולגריה. היא עלתה לישראל והתגייסה לצה"ל, לאחר שמשפחתה גורשה לאיטליה במלחמת העולם השנייה. אמה נהרגה מפגיעת משאית ואחיה נפטר ממחלה כשהיה תינוק.

בארץ, שירתה כחובשת בחיל האוויר וחילצה טייס ונווט ממטוס שהתרסק בבסיס חיל האוויר בחצור ב־1954. ארדיטי היא החיילת היחידה בצה"ל שקיבלה את עיטור המופת על החילוץ ההרואי שביצעה תוך כדי סיכון חייה, כשנכנסה לתוך המטוס הבוער שניות לפני שהתפוצץ.

לאחר שירותה הצבאי עבדה ארדיטי כאחות ונהגת אמבולנס במד"א ירושלים. במלחמת ששת הימים התנדבה לשרת כחובשת והצטרפה אל הצנחנים כחובשת קרבית עד לשחרור הכותל המערבי.

בשנת 1975 קיבלה ארדיטי אות התנדבות מיוחד מנשיא המדינה אפרים קציר. היא נפטרה ב־2003 במהלך ביקור באיטליה.

זלמה מאיר

האחות זלמה מאיר נולדה ב־1884 בגרמניה למשפחה יהודית ענייה. כשהיתה בת 5 בלבד נפטרה אמה במהלך לידה. היא עבדה כאחות בגרמניה וב־1916 הגיעה לבית החולים "שערי צדק" בירושלים, שאותו הקים ד"ר משה וולך.

מאיר הכניסה שיטות רפואה וטיפול מתקדמות לאותם הימים ועבדה בחריצות מופלאה כ־18 שעות ביממה. היא הכשירה את צוות האחיות והמיילדות בבית החולים, לימדה את תורת הסיעוד ועבדה לצידו של ד"ר וולך.

ב־1929 היא טיפלה במסירות בפצועי הטבח בחברון ואימצה שלוש ילדות שננטשו בבית החולים. מאיר זכתה בפרסים רבים על פעילותה ונפטרה ב־1984, יומיים לאחר יום הולדתה ה־100. בשכונת גבעת משואה בירושלים נקרא רחוב על שמה.

שלמה זלמן שרגאי

שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) נולד ב־1899 בפולין למשפחה מחסידות ראדזין, וגדל על אהבת ארץ ישראל ותורת ישראל. לאחר נישואיו, עלה לארץ ישראל והיה ממייסדיה ומנהיגיה המרכזיים של תנועת "תורה ועבודה" ו"הפועל המזרחי".

שרגאי מילא תפקידים ממלכתיים וציבוריים רבים וחשובים, ובהם ציר בכל הקונגרסים הציוניים מ־1929 ועד ל־1987, חבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת העלייה. הוא היה ראש העיר הנבחר הראשון של ירושלים לאחר קום המדינה בין השנים 1950 ל־1952 וזכה לשבחים רבים על כהונתו בזכות פעילותו למען העיר.

בשנת 1982 הוענק לשרגאי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר־אילן. הוא נפטר ב־1995 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. הרחוב שבו נמצא אתר גבעת התחמושת נקרא על שמו.

אהרן שולוב

המבקרים הרבים בגן החיות התנ"כי בירושלים עושים את דרכם אל המקום ברחוב על שמו של אהרן שולוב, שהיה מייסד ומנהל גן החיות.

אהרן שולוב נולד ב־1907 באימפריה הרוסית, בשטחה של אוקראינה של ימינו. הוא היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובארגון הנוער הציוני הסוציאליסטי. כשהיה בן 18 נאסר והוגלה לסיביר בגלל פעילותו הציונית.

שולוב עלה לארץ ישראל ב־1926 והיה חבר בהגנה. הוא היה מהתלמידים הראשונים של האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן, נסע לאיטליה, קיבל תואר דוקטור למדעים וחזר לאוניברסיטה העברית שבה היה פרופסור לזואולוגיה. במסגרת המחלקה לזואולוגיה הקים גן חיות קטן במרכז ירושלים, שעבר להר הצופים ומאוחר יותר לשכונת רוממה.

שולוב ניהל את גן החיות במשך שנים רבות ואף נתן לו את צביונו התנ"כי עם שלטים ובהם ציטוטים מהתנ"ך הקשורים לבעלי החיים בגן. מאז עבר למקומו הנוכחי סמוך לשכונת מלחה בבירה, גן החיות התנ"כי הוא אחד האתרים האהובים בארץ. שולוב, שקיבל ב־1987 את תואר יקיר ירושלים על תרומתו המשמעותית לעיר, הלך לעולמו כעבור עשור.