"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סלקום מסרה טלפון ללקוחה אחרת - ותפצה בעשרות אלפים

עו"ד תום שנפ, שייצג את התובעת, טען כי הטלפון נמסר לצד שלישי ללא הסכמתה וידיעתה, בעוד סלקום הסתירה זאת ממנה במשך כמה ימים ובכך מנעה ממנה את האפשרות למזער את נזקיה • מנגד, החברה טענה שמדובר במקרה מצער של טעות אנוש

,עודכן
0השמעה
חברת סלקום (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

סלקום תשלם 34.5 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד, כפיצוי ללקוחה שמסרה את הטלפון שלה לתיקון, וגילתה לתדהמתה כעבור כמה ימים כי הוא נמסר ללקוחה אחרת, מבלי שהיא יודעה בדבר.

עפ"י התביעה, התובעת מסרה את מכשיר הטלפון הנייד שלה לתיקון במרכז השירות. לאחר שהטלפון הנייד תוקן ע"י החברה, התבקשה התובעת להגיע למרכז השירות על מנת לאסוף אותו. אלא שלמחרת, כאשר התובעת הגיעה אל הנתבעת, נמסר לה כי הטלפון הנייד עדיין לא חזר מתיקון, והיא התבקשה להגיע במועד אחר. בהמשך, בעקבות שיחה טלפונית של הצד השלישי אל בעלה של התובעת, התברר כי סלקום מסרה את מכשיר טלפון הנייד של התובעת עם פרטיה לצד השלישי, וכי הוא מצוי ברשותו כמה ימים.

עו"ד תום שנפ, שייצג את התובעת, טען כי הנתבעת מסרה את מכשירה הנייד לצד השלישי ללא הסכמתה וידיעתה. הנתבעת הסתירה זאת מהתובעת במשך כמה ימים, ומנעה ממנה את האפשרות למזער את נזקיה. רק לאחר שהתובעת עימתה את הנתבעת בדברים אלה - היא הודתה במחדלה. התובעת טענה כי במסירת טלפון הנייד שלה לצד השלישי, חשפה הנתבעת את פרטי התובעת המצויים במכשיר טלפון הנייד, לרבות תמונות, גישה לחשבונות בנק וכרטיסי אשראי, התכתבויות פרטיות ועוד.

מנגד, החברה טענה כי מדובר במקרה מצער של טעות אנוש, שלא גרמה כל נזק לתובעת. עוד הכחישה כי פגעה בפרטיות התובעת ואת הטענה לרשלנות ולהפרת הסכם.

השופט כתב כי פעולות סלקום "עולות כדי רשלנות חמורה, אשר בכל מקרה מהווה חריג לחסינות, גם אילו קיומה היה מוכח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר