"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האתגרים והשאלות הקשות של ועדת החקירה הממלכתית שבדרך
פרשת מעקבי המשטרה באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO צפויה להוביל לוועדת חקירה ממלכתית • מי צריך להופיע בפניה? האם ההליך נגד NSO בארצות הברית ישפיע על עבודתה? ומעל לכל: מי נתן את ההוראה?
משרדי חברת הסייבר NSO| צילום: אי.אפ.פי
פרשת הריגול המשטרתי

האתגרים והשאלות הקשות של ועדת החקירה הממלכתית שבדרך

פרשת מעקבי המשטרה באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO צפויה להוביל לוועדת חקירה ממלכתית • מי צריך להופיע בפניה? האם ההליך נגד NSO בארצות הברית ישפיע על עבודתה? ומעל לכל: מי נתן את ההוראה?

,עודכן
0השמעה

מסתמנת הסכמה רחבה, חוצת מפלגות, להקמתועדת חקירה ממלכתיתאשר תבחן לעומק את התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת התקנת תוכנת הריגול "פגסוס" של NSO, שנטען כי נעשה בה שימוש נגד עיתונאים, פוליטיקאים, אישי ציבור, אנשי עסקים, מנכ"לי משרדי ממשלה ועוד - ללא אישור בית משפט ובניגוד לחוק.

אלשיך בתגובה ראשונה לפרשת הריגול: "בדיקת המשטרה הוכיחה שהפרסומים שגויים"

שלשום החליט ראש הממשלה נפתלי בנט יחד עם היועמ"שית החדשה גלי בהרב־מיארה, כי תוקם ועדת בדיקה שתכלול נציגים של השב"כ והמוסד כדי לבחון בדיוק למי ריגלו, איך וכמה, אך לאחר מכן כבר הסתמן שתוקם ועדת חקירה ממלכתית.

עו"ד אייל בסרגליק,צילום: ליאת מנדל

אילו סוגיות ועדת חקירה זו צריכה לבדוק? על כך מרחיב עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין: "אחת השאלות הראשונות שצריכות להיבדק היא: מי נתן את ההוראה? במשטרה טענו שהכל בוצע כדין ובידיעת הפרקליטות, והמחלוקת בינה למשטרה מעוררת תמיהות קשות לגבי חוסר האחריות של שני הגופים".

השאלה השנייה שצריכה להיבדק לדעת עו"ד בסרגליק היא "מי צריך להיחקר? התשובה לכך כבר ברורה - כל מי שהיה מעורב בביצוע האזנת סתר אסורה, בגניבת והעתקת חומרים באמצעות תוכנת 'פגסוס'. שאלה חשובה נוספת: האם רשימת האנשים שריגלו אחריהם שפורסמה היא חלקית או מלאה? נראה כי היא בהחלט חלקית, וכגודל הרשימה - גודל הזעזוע". בהמשך, מסביר עו"ד בסרגליק כי על הוועדה לבדוק אם נעשה שימוש פוליטי בכלי הריגול: "הדבר מזכיר לי את אשר נעשה בזמנו על ידי ראש יחב"ל, משה מזרחי, בתיק של דודי אפל ובתיק של אביגדור ליברמן. על כך הודח מזרחי, והביקורת הציבורית היתה רבה".

"המצב בישראל חמור"

עו"ד עמיחי ויינברגר, מומחה למשפט ציבורי, מוסיף כי "משטרת ישראל ורשויות אכיפת החוק אינן יכולות להרשות לעצמן לחשוב כי הן מעל לחוק. הפרשה מוסיפה להחמיר נוכח הפרסומים על אודות 'ריגול' לכאורה בקרב בכירי משרדי ממשלה או פעילי ציבור, שאינם יודעים מה נגלה לגביהם או מאיזו סיבה. חמור מכך, לגבי חלקם, כפי שנטען בפרסומים, התגלה כי לכאורה פעלו כנגדם כשהם מלכתחילה אינם נחשדים בדבר. "השימוש בכלי ריגול ללא קבלת הרשאה חוקית ממערכת השפיטה הוא בלתי נתפס, ומשליך אף על הלגיטימיות ועל אמון הציבור ביחס להליכים משפטיים המתנהלים ועל אלו שיתנהלו בעתיד". לדבריו, "חובה למצות עד תום את הבדיקה והחקירה בנושא, ואף ראוי כי זה ייעשה באמצעות ועדת חקירה ממלכתית עצמאית, שלה לא רק שיניים, אלא שמתוקף מעמדה היא תוכל לנקות, היכן שאפשר וניתן לנקות, את שמן של רשויות האכיפה. מובן שבמסגרת ועדה שכזו יצטרכו להישאל שאלות קשות ורבות הקשורות הן לעניין האחריות והן לעניין הסמכות החוקית בפרשה.

עו"ד עמיחי ויינברגר,צילום: נתי לוי

"נוסף על כך, יש לדרוש ולהציע, לטובת העתיד, מבנה ארגוני שיאפשר איזונים, בלמים ובקרה בכל הקשור לשימוש בכלים מסוכנים אלו. ועדת חקירה כזו תוכל לעסוק בשאלת האחריות האישית והמיניסטריאלית בפרשה זו. אך יש גם לשאול שאלות רוחביות, כמו כיצד משפיעה חקירת NSO בארה"ב על מה שמתקיים בארץ? כידוע, נציגי NSO נחקרו על ידי גורמים פדרליים בארה"ב משום החשד שגורמים פרטיים השתמשו בכך בניגוד לחוק כנגד גורמים פרטיים אחרים. מה שמדהים הוא שבישראל המצב חמור הרבה יותר - היות שהטענה היא לשימוש בלתי חוקי על ידי רשויות המדינה - אלו האמונות על אכיפת החוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו