אסירים לצד הטלפונים הציבוריים (למצולמים אין קשר לכתבה), ארכיון | צילום: משה שי

ארדן מאשים: "שב"כ סיכל את הקשחת תנאי האסירים הפלשתינים באמצעות תרחישי אימים"

השר לביטחון הפנים לשעבר העיד בפני הוועדה לבדיקת אירוע בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע • הוא תקף את השב"כ והאשים אותו בהפחדת הדרג המדיני, מה שגרם לסיכול החמרת התנאים של המחבלים בבתי הכלא

גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם והשר לביטחון הפנים לשעבר, הגיע היום (רביעי) למסור עדות בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע.

ארגן האשים בגלוי את השב"כ בהפחדת הדרג המדיני, מה שגרם לסיכול החמרת תנאי המחיה של המחבלים בבתי הכלא. הוא חשף לראשונה את שיחותיו ופגישותיו עם רה"מ דאז נתניהו וראש השב"כ, נדב ארגמן וטען: "גורמים משרד המשפטים והשב״כ שעשו סיכול ממוקד לדו"ח שהמליץ להחמיר את תנאי האסירים".

לדבריו של ארדן: "משרד המשפטים והשב״כ עשו סיכול ממוקד לדו״ח שהמליץ להחמיר את תנאי המחבלים בבתי הכלא הביטחוניים. הם הכניסו תרחישי אימה על מה עלול לקרות אם ההמלצות יתקבלו. פניתי בכל דרך אפשרית לראש המל"ל, מאיר בן שבת, היועץ המרכזי של ראש הממשלה".

וועדת הביקורת בכלא גלבוע %2F%2F צילום%3A גיל אליהו


הוא הוסיף כי "מדובר היה בתקופת בחירות וישראל אמרה שהיא בתהליך של הסדרה אל מול רצועת עזה, זו הייתה האמירה של ארגוני המודיעין בקבינט. פניתי ופניתי, היה ברור לי שהתשובות שניתנות לי הם על דעתו של ראש הממשלה. בסופו של דבר הנושא לא נכנס לסדר היום של הקבינט. אין לי דרך טובה חוץ מלהגיד שיש גורמים משרד המשפטים והשב״כ שעשו סיכול ממוקד לדו"ח".

"תנאי השב"כ היו להוריד את ההד בציבוריות הישראלית ולעשות את הפעולות בצורה מדורגת ולא בבת אחת, כי זה היה עלול לגרום להתלקחות בבתי סוהר. היכולת של ישראל לסגת או לא מהחלטות שקיבלה הרבה פעמים קשורה לעמדות של השב"כ. כשיש 5,500 מחבלים, אי אפשר להגיד 'לא נעשה את זה' כי המחבלים מאיימים להדליק את הזירה בחוץ", כך לדבריו.

ארדן המשיך וביקר בחריפות את השב"כ וצה"ל: "אם ארגון כותב ומזהיר, בלי אחיזה בעובדות אלא הערכה כללית על חשש בהיקף לא מבוטל, זה משפיע על דרג מדיני. נוח לארגוני הביטחון שכל פשרה תתרחש הרחק מעין הציבור, בתוך כותלי הכלא. ככה לא יגדל הסיכון בשטח שהם אחראיים עליו. עם כל הכבוד, אפשר לתת ההערכות הרבה יותר מעמיקות. בזמן ברגותי כמעט שום דבר מההפחדות לא התממש אז".

רה"מ לשעבר נתניהו וראש השב"כ נדב ארגמן, צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

עוד אמר כי "הוקם צוות והיה ברור שצריך לשים כסף, חשבתי שזה דבר בסיסי. זה לקח שנתיים - היו בעיות יישומיות ו-וויכוחים על טכנולוגיות. בסוף הגענו לבשלות של פיילוט. אני מזכיר שהרעיון היה של ראש השב"כ דאז, יורם כהן, שנתן לי טיפ. שב"ס הזהיר שאם הפיילוט יופעל יהיו בעיות. בסוף האיום המרכזי שנוצר זה שביתת רעב, אז נערכנו לשביתה. אחר הצהריים קראו לי לדיון אצל ראש הממשלה".

"אני מגיע לדיון ושם יושב ראש השב"כ, נדב ארגמן. התחיל דיון מה עושים מול השביתה. אמרתי שלא עושים כלום ומפעילים את החסמים (הטכנולוגיה לשיבוש התקשורת הסלולרית בבית הסוהר). אמרו שיש הערכות לפגיעה באינטרסים הביטחוניים. שורה תחתונה ראש השב"כ אומר שבנסיבות האלה אפשר להציע למחבלים טלפונים ציבוריים כחלופה ויוקם צוות משא ומתן. הרעיון היה להגיע להבנה שרק איפה שיותקנו ציבוריים שם יורם השאלטר של החסמים. חזרתי בדיכאון מהדיון. למחרת קיבלתי הנחיה מהמל"ל להיכנס לדיאלוג ולא להפעיל את החסמים", סיכם את דבריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...