"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשפט החוזר של זדורוב: "נזרקו הרבה מהבדיקות שנדגמו בזירה"

ד"ר מאיה פרוינד, מנהלת המעבדות לביולוגיה משפטית, עלתה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בנצרת • "על פי הדגימות, לא ניתן היה לזהות שהחשוד ממין זכר"

,עודכן
0השמעה

צילום: מיכאל גלעדי-JINIPIX

המשפט החוזר בפרשת רצח תאיר ראדה, שבמרכזה רומן זדורוב, נמשך היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בנצרת. ד"ר מאיה פרוינד, שהייתה מנהלת המעבדות לביולוגיה משפטית, עלתה לדוכן העדים ואמרה: "נזרקו במהלך השנים הרבה בדיקות שנדגמו בזירה". אחריה מסר את עדותו ד"ר קונסטנטין זייצב, שבדק את גופתה של תאיר ז"ל במכון לרפואה משפטית.

עדכונים שוטפים

עדותו של ד"ר קונסטנטין זייצב

12:20:‏זייצב נשאל על דימום פנימי בראשה של תאיר ראדה.

השופט צרפתי שאל אותו האם נפילה אחת יכולה לגרום לכל זה? זייצב השיב שישנה סבירות שתגרום לחלקם. השופט צרפתי אמר לו שהוא מבין שחלק מהפגיעות יכולות להיגרם, אך מה לגבי היתר? זייצב השיב שזה בלתי אפשר.

רומן זדורוב ורעייתו, היום בביהמ"ש // צילום: מיכאל גלעדי ג'יני,

12:00:‏זייצב נשאל על כך ששינה את דעתו ביחס לאופן שבו נגרם החתך בידה של תאיר ראדה ז"ל, והשיב ששינוי העמדה הגיע גם לאחר מזכר שקיבל מהחוקרים. השופט קולה אמר לו שזה מטריד שרופא משפטי שהוא מומחה כותב דבר אחד ולאחר מכן משנה את דעתו. מה החוקרים אמרו לו שגרם לו לשנות את דעתו? תהה השופט.

עדותה של ד"ר פרוינד

10:30:העדה פרוינד: "בתיק הזה מבחינת דנ"א היו כ-600 מוצגים, כשבתיק סטנדרטי יש 30-25 מוצגים. אני מנסה להסביר את מה שתואר כסוג של תקלה. כשלא הייתה פריצת דרך, לא הייתה ראיית דנ"א שיכולה לקשור את אחד החשודים. החלטנו לעשות משהו חריג, לקחנו את חולצת המנוחה, גופייה, ודגמנו, וכמובן מצאנו דם של המנוחה. הלכנו על משהו שהיה אז חדשני, דגמנו 60 מקומות ושלחנו לבדיקה של מז"פ בירושלים לזיהוי פרופיל Y.

עו"ד יורם הלוי, בביהמ"ש היום // צילום: מיכאל גלעדי/ג'יני,

"לא היה שום סיכוי לראות דם של נקבה, אבל אם היה דם של זכר, בשיטה של כימות שהייתה במז"פ, היה אפשר לזהות פרופיל Y, זכרי, ואז אפשר לשלוח לארה"ב לבדיקה מקיפה יותר, אך לא זוהה כזה. היו בדיקות בודדות, אולי של חצי פרופיל Y. שלחנו את זה לארה"ב ולא התקבלה תשובה. שנתיים אחר כך, כשהתיק כבר היה גמור, קיבלתי מירושלים ערימה של מבחנות שפתחתי, וזיהיתי 60 דגימות עם מיצוי של החולצה שהגיעו לא בקירור. חלק היו יבשות ובחלק הייתה כמות של מיקרוגרם או שניים. כיוון שזה לא היה מוצג בעיניי, החלטתי לזרוק אותן".

רומן זדורוב, בביהמ"ש היום // צילום: מיכאל גלעדי ג'יני,צילום: מיכאל גלעדי/ג'יני

10:15:העדה פרוינד: "כשההגנה הגיעה למשפט החוזר, הם חיפשו דנ"א מתחת לציפורניים. מפיקים את זה בשטיפה. לא הצלחנו להפיק שם שום דבר מלבד דנ"א של המנוחה. שלחנו גם אותו לירושלים לנסות להפיק דנ"א Y ללא הצלחה. כשההגנה חיפשה, הדגימות של החומר מתחת לציפורניים לא נמצאו. יכול להיות שזו אשמתי, אבל יכול להיות שחלק מהדגימות של אותן 60 מבחנות היו גם הדגימות שמתחת לציפורניים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר