גבר חולה באיידס קיים יחסים עם נשים - והורשע בהפצת מחלה בזדון

שופט בית משפט השלום ת"א, שמאי בקר, גזר היום (רביעי) חמש וחצי שנות מאסר נגד עומר הררי, שהורשע ב-25 עבירות אלימות, איומים וקיום יחסים עם שתי נשים כשנשא את מחלת האיידס. בנוסף, הוא ישלם פיצויים בסך 25 אלף שקלים לכל מתלוננת.

הררי הורשע על פי הודאתו בעובדותיו של כתב האישום, בכך שעבר עבירות של 16 עבירות של תקיפת בת זוג, חמש עבירות איומים ושתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה בזדון.

על פי כתב האישום, הנאשם ואחת המתלוננות ניהלו מערכת יחסים זוגית בשנה שעברה בין החודשים יוני-ספטמבר, אולם הם התגוררו בנפרד. המתלוננת השניה בתיק, ניהלה מערכת יחסים זוגית עם הנאשם מחודש דצמבר 2019 ועד אפריל 2020 וגם היא התגוררה בנפרד מהנאשם, יחד עם בתה בת ה-13.

על פי כתב האישום, במהלך הקשר הזוגי בין הנאשם לשתי המתלוננות, סיפר להן הררי כי הוא בנו של "עבריין מוכר" ובכך הטיל עליהן מורא. עוד מתואר כי הוא אובחן כנשא של מחלת HIV ובאישומים מצוין כי במשך כל מערכת היחסים הוא היכה את השתיים לא מעט פעמים. באחד הפעמים פרץ ויכוח בין אחת מהם להררי, והיא אמרה לו כי הוא אלים כלפיה וכי הוא בוגד בה.

בתגובה, הטיח את ראשה בקיר, פעמיים, "עד שחשה המתלוננת כי היא מאבדת את הכרתה"; בהמשך, הכה אותה  במכת אגרוף בבטנה התחתונה בצד ימין, תוך שהיא שואלת, אם הוא רוצה להורגה. לאחר מכן, הכה הררי אותה במכת אגרוף בבית החזה, וכתוצאה ממעשים אלה נפלה על הרצפה ולא הצליחה לקום.

"הררי המשיך לצעוק ולקלל את המתלוננת, נטל את הטלפון שלה, שבר אותו באמצעות ידיו, וזרק אותו; בהמשך, היא רצה לחדר של בתה, הנאשם רדף אחריה, והיא נשכבה, בוכה, על מיטת הבת".

אחת המתלוננות: "הבת שלי חשבה שאני עומדת למות"

ע', אחת המתלוננות, סיפרה על הנזק שנגרם לבתה כתוצאה מהאירועים שעברה. "אני פה בגללה שבית המשפט לא ישכח את הסבל שהיא עברה ועד היום היא סובלת מחרדות קשות ומטופלת בטיפול פסיכולוגי. מאז האירועים מצבה החמיר בלימודים ובאישיות שלה".

בהמשך, חלקה ע' את התחושות כאשר גילתה כי הררי חולה באיידס: "זה סבל שאי אפשר לתאר במילים. הייתי בטוחה שאני חולה וכמו שהסברתי זה קרה בחג שלא היה ניתן לערוך בדיקה. היינו בתחושת אי ודאות במשך ארבעה ימים ואני חושבת שזה מוות בפני עצמו. שלא לדבר על הסבל של הבת שלי הקטנה, שבטוחה שאמא שלה עומדת למות".

השופט בקר ציין כי הררי פגע בביטחונן האישי של המתלוננות, רמס את ערך השמירה על שלמות גופן, נפשן וכבודן. "מעבר לפגיעה בערכים המוגנים ה"רגילים" במסגרת עבירות האלימות במשפחה, פגע הררי, באופן מיוחד וקיצוני, בשלוות נפשן של המתלוננות, וגרם לסיכון לשלמות גופן, לנוכח העובדה שקיים עימן יחסי מין בלתי מוגנים בעוד הוא נשא של נגיף האיידס.

"אמנם המתלוננות לא נדבקו במחלה, לא בשל מאמץ מיוחד מאת הררי, אלא רק הודות למזלן הטוב, יחסית כמובן, אולם אין בכך כדי להפחית מהשפל המוסרי הכרוך בהתנהגות מסוג זה", כתב השופט בקר.

עוד כתב: "גם כאשר הונחה יד אוהבת על הררי, היתה לעיתים התגובה כואבת. במילים אחרות, המתלוננות לא יכלו לדעת מאיפה ולמה תבוא התקיפה הבאה. דיברת עם פלוני? סטירה. קיבלת הודעה בטלפון הנייד? סטירה. הנחת יד על האיש? מרפק לחזה, ועוד ועוד, ללא הרף".

השופט בקר סיכם את גזר הדין בכך שחוסר האכפתיות של הררי היא מקוממת ומזעזעת. "העובדה כי כך נהג כלפי שתי נשים, מעצימה כפליים את התחושות הללו. כן תחלינה במחלה, לא תחלינה במחלה, מה אכפת? מה להררי ולדאגה זאת בכלל? כל עוד כל אחת מהנשים הללו משמשות לו כשק חבטות, מספקות את מאוויו המיניים, ואחת מהן גם מספקת לו דיור חינם – מה זה משנה בכלל, אם תידבק במחלה, אם לאו? הררי נהג בשתי הנשים הללו, שכל חטאן הסתכם בכך שחיפשו אהבה, כחפצים למימוש צרכיו. וחפצים הם חפצים. אין להם עולם משלהם, אין להם רגשות או צרכים. אם כן, למי אכפת אם חפץ 'יתקלקל', יחטוף איידס? כך הררי", כתב השופט בגזר הדין.