העליון דחה את בקשתה של קירשנבאום: תחל לרצות את מאסרה ב-15 בדצמבר
סגנית שר הפנים וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, שהואשמה בעבירת שחיתות שלטונית, ביקשה לדחות את תחילת מאסרה עד להכרעה בערעור שהגישה • המחוזי גזר עליה 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900 אלף שקלים וחילוט על סך מיליון שקלים • "במעשים יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור, בתקינות פעילות המנהל וב'כללי המשחק' הדמוקרטיים"
,עודכן
0השמעה
סגנית השר וחברת הכנסת לשעבר בדרך למאסר ממושך:בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את בקשתה של פאינה קירשנבאום לעיכוב ביצוע מאסרה עד לאחר הכרעה בערעור שהגישה בגין הרשעתה ובגין העונש שהוטל עליה. בין היתר קבע בית המשפט בהחלטתו כי "על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים". היא צפויה להתחיל לרצות את תקופה מאסרה ב-15 בדצמבר השנה.
בית המשפט גזר 10 שנות מאסר על סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום // צילום: משה בן שמחון
כזכור בית המשפט המחוזיהרשיע את קירשנבאום, סגנית שר הפנים וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, בעבירות מתחום טוהר המידות ומעשי שחיתות שלטונית. נגזרו עליה בין היתר 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900 אלף שקלים וחילוט בסך מיליון שקלים. בגין הרשעה זו הגישה קירשנבאום ערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש שהוטל עליה, במקביל הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד לאחר ההכרעה בערעור.
במסגרת ההחלטה, קבע בית המשפט כי "כידוע הכלל הוא שנאשם יחל לרצות את עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין בעניינו. הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע, ועל הנאשם מוטל הנטל לשכנע כי הטעמים התומכים בעיכוב ביצוע העונש גוברים על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי.העבירות שבהן הורשעה המבקשת הן בעלות חומרה יתרה, כך במיוחד לנוכח ריבוי העבירות והצטברותן.במעשים שביצעה המבקשת כמפורט בהכרעת הדין, יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור בתקינות פעילות המנהל וב'כללי המשחק' הדמוקרטיים. הם פוגעים באמון שנותן משלם המיסים באלה המופקדים על תקציב המדינה, ובאמונתו כי השימוש בכספים אלה ייעשה משיקולים עניינים ולטובת הציבור".
עוד הוסיף ביהמ"ש:"בנסיבות אלה, האינטרס של השבת אמון הציבור בשלטון מקבל משנה חשיבות, באופן שיש בו כדי לתמוך בריצוי מיידי של העונש.על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים; למצער, האפשרות שחלק משמעותי מהטענות ביחס להכרעת הדין יתקבלו, עד כדי שתקופת המאסר תקוצר באופן משמעותי משום כך, ותעמוד על פחות ממסר שנים ניכר – אינה נדמית כסבירה בשלב זה".
בנוגע לאחת מהטענות שעלו על ידי קירשנבאום כי קבלת טובת הנאה מתנועת "עזרא" אינה שוחד אלא התחשבנות בין תאגידים, קבע בית המשפט: "הטענה רחוקה מלשכנע. על פי ממצאי העובדה שקבע בית המשפט המחוזי, הכספים שהתקבלו מתנועת 'עזרא' שימשו לא רק לצורכי המפלגה, אלא גם לצרכיה האישיים של המבקשת ולצורכי בני משפחתה, לרבות מימון טיסות לחו"ל של המבקשת ושל בני המשפחה, רכישת מוצרי אלקטרוניקה למבקשת ועוד".
את המדינה ייצגו בערעור עו"ד ד"ר מאור אבן חן ויעל שחף לוי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו