סערת שייח ג'ראח: ביהמ"ש העליון הציע פשרה לצדדים

בית המשפט העליון הציע היום (שני) פשרה בעניין פינוי המשפחות הערביות המתגוררות בבתים השייכים לאזרחים יהודים בשכונת שמעון הצדיק (שכונת שייח ג'ראח) בירושלים. על הצדדים להודיע אם הם מקבלים את תנאי הפשרה עד השני בנובמבר.

כל משפחה ערבית בשכונה, תפקיד דמי שכירות שנתיים בסך 2,400 שקלים בחשבון סנגוריהם של חברת נחלת שמעון הצדיק, כשהתשלום יופקד עבור כל שנה מראש. כמוכן, ישלמו את הוצאות המשפט בשתי הערכאות הקודמות בסך 30 אלף שקלים.

הדיירים המוגנים רשאים לבצע כל פעולות תיקון/צביעה/שיפוץ/שינויים פנימיים בדירות מגוריהם בכל עת, והמשיבה מתחייבת שלא להתנגד לכך.

שטח שכונת שמעון הצדיק נרכש על ידי יהודים בשנת 1875, אך ננטש במהלך מלחמת יום העצמאות ועבר לחזקת הממונה הירדני על נכסי האויב שהתיר ב-1954 בשיתוף עם ארגון אונר"א של האו"ם, לפליטים פלשתיניים להתיישב במקום.

לאחר שהשטח שוחרר במלחמת ששת הימים, הנכסים עברו לידי ישראל, וב-1972 שחרר האפוטרופוס הכללי את הבעלות חזרה לבעליהם המקוריים. במסגרת הליך משפטי, הדיירים הערביים הגיעו להסכם עם בעלי הנכס היהודים, שבמסגרתו הם מכירים בבעלות היהודים על המקום. הם ישלמו דמי שכירות ויתחייבו לתחזק את הנכס ובתמורה יוענק להם מעמד של תושב מוגן. בית המשפט קבע כי על המשפחות הערביות להתפנות מהמקום בין היתר משום שלא שילמו שכר דירה וביצעו שינויים במבנים וזאת בניגוד להסכם שעליו חתמו בשנת 1982.

בהחלטה המקורית של בית משפט השלום בירושלים מאוקטובר 2020, נכתב בין היתר באחד התיקים שאוחדו כי "הוריה חתמו על ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, שבו אישרו כי אין להם זכות קניינית בנכס. חרף זאת הם לא שילמו דמי שכירות עד ליום פטירתם. גם אמאל (הבת הנתבעת) לא שילמה מעולם דמי שכרות. בנוסף לכך אין חולק כי למרות צו המניעה שניתן כנגד בנייה בנכסים, המשיכה ובנתה בנייה לא חוקית"

בסופו של פסק הדין ציינה סגנית נשיאת השלום השופטת דורית פיינשטיין: "לא נותר אלא להביע את צערי על אופן ההתנהלות של הנתבעים ובאי כוחם, ועל כך שדחו כל הצעת פשרה שהוצעה להם על ידי בית המשפט ועל ידי התובעת".

בית המשפט קבע עוד באוקטובר 2020 כי הנכסים יפונו בתוך 30 יום וכי משטרת ישראל תסייע בפינויים, אך דבר זה לא בוצע עד היום.