בית המשפט העליון מתח היום (שלישי) ביקורת חריפה על יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, לאחר שלא קיים פסק דין שהורה לערוך מחדש את הסבב השני בבחירות למבקר המדינה. בפסק הדין קבעו השופטים כי ההימנעות הממושכת מקיום ההכרעה השיפוטית כמוה כהפרת פסק דין, המהווה "פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר". אף שהעתירה נגד אוחנה נדחתה בעקבות הבחירות לכנסת ה-26, הוא חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
העתירה, שהגיש ירון גדות, ביקשה לחייב את יו"ר הכנסת לקבוע מועד להצבעה חוזרת בבחירות למבקר המדינה ולכנס את הכנסת לצורך קיומה. זאת בעקבות פסק דין שניתן בחודש יולי, ובו הורה בג"ץ לבטל את סבב ההצבעה השני בבחירות למבקר המדינה ולקיימו מחדש.
אלא שלמרות פסיקת בג"ץ, אוחנה לא קבע מועד להצבעה החוזרת. השופטים יצחק עמית, חאלד כבוב ורות רונן ציינו כי הדבר נעשה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, שהובאה בפני יו"ר הכנסת בכמה הזדמנויות. גם בתשובתה לעתירה הצטרפה היועצת המשפטית באופן עקרוני לדרישה לקיים את ההצבעה, תוך שהצביעה על קשיים אפשריים ביישום פסק הדין.
בג"ץ קבע כי ההימנעות הממושכת מקיום פסק הדין הקודם שקולה להפרתו ופוגעת פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר. עם זאת, השופטים דחו את העתירה בשל הבחירות לכנסת ה-26, שנערכו ב-27 באוקטובר, והקושי לקיים כעת את ההצבעה שנועדה להתקיים בכנסת הקודמת. למרות דחיית העתירה, בית המשפט חייב את אוחנה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
פסק הדין אינו מכריע כיצד תתנהל בחירת מבקר המדינה בכנסת החדשה. בין השאלות שנותרו פתוחות: האם ניתן להמשיך ישירות לסבב ההצבעה השני בין שני המועמדים המקוריים, שבו נדרש רוב רגיל בלבד, או שיש לפתוח מחדש את הליך הבחירה ולאפשר הצגת מועמדים נוספים.
לשאלות אלה משמעות פוליטית, על רקע חילופי הכוחות בכנסת. כפי שפורסם היום ב"היום", בגוש השינוי מסתמנת הסכמה לקדם את בחירת מבקר המדינה, ובמוקד ניצבת האפשרות למנות לתפקיד את שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, שהתמודד מול מיכאל ראבילו בהצבעה הקודמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
