"אם הוא ייצא מהבית - לא יהיה טוב": הורשע אדם שאיים על חייו של בן גביר

"בן גביר, רצוי מאוד שתיזהר", "כדאי שיסתכל אחורה כל דקה" ו"אם יצא מביתו, הוא מיועד לסוף לא טוב". אלה רק חלק מהאמירות שפרסם מאיר וייגמן בפייסבוק נגד איתמר בן גביר בשנת 2022, כשהיה חבר כנסת. וייגמן טען בבית המשפט כי מדובר בביקורת פוליטית שנכתבה מתוך סערת רגשות, בעקבות התבטאויות של בן גביר שהכעיסו אותו. אלא שהשופט אבי וסטרמן מבית משפט השלום בראשון לציון לא השתכנע, והרשיע אותו היום בניסיון איומים. מנגד, הוא זיכה אותו מעבירה נוספת של איומים כלפי ראש לשכתו של בן גביר, שנחשפה לפרסומים במסגרת תפקידה.

"חבל שיקרה משהו"

על פי כתב האישום, וייגמן פרסם ארבעה פוסטים בחשבון הפייסבוק שלו. בפרסום הראשון, כתב: "בן גביר רצוי מאוד שתיזהר כפשיסט משיחי כמוך בסכנה שב בבית ותשתוק... חבל שיקרה משהו לא טוב...". כשלושה חודשים לאחר מכן, פרסם פוסט נוסף שבו כתב: "בישראל... הקם להורגך השקם להורגו... בן גביר אתה רוצה לגרש אותי... לכן כדאי שיסתכל אחורה כל דקה... כי אני אגרש אותך...".

באותו יום הגיב וייגמן לפרסום של אדם אחר, שהתייחס לדבריו של בן גביר על גירוש אזרחים, וכתב: "לכן איש כמו בן גביר אסור שייצא מביתו כי אם יצא ידע טוב טוב שהוא מיועד לסוף לא טוב". בהמשך הוסיף: "לכן הוא חייב שהוא ייפגע לפני... הוא מאיים על חלק גדול מאזרחי ישראל. ולכן ידע שהחלק הזה לא ייתן לאיש לחיות". למחרת פרסם פוסט נוסף שבו כתב כי "המאיים חייב לדעת שהוא עצמו מאוים וכדאי שיביט אחורה כל הזמן".

הפרסומים הגיעו לידיעתה של נילי קדוש, ששימשה באותה תקופה ראש לשכתו של בן גביר. קדוש העבירה אותם לגורמים האחראים על האבטחה בכנסת ובהמשך למשטרה. בעדותה בבית המשפט סיפרה כי באותה תקופה התקבלו בלשכה איומים רבים נגד בן גביר, וכי הפרסומים עוררו בה תחושות קשות. לדבריה, היא התחלחלה מהדברים ואף פחדה לישון בשל קרבתה אליו. עם זאת, היא התקשתה לזכור את פרטי המקרה הספציפי בשל ריבוי האיומים שהתקבלו באותה תקופה.

"רציתי שהוא יקרא"

הפרקליטות טענה כי מדובר באיומים ברורים ומפורשים, וכי וייגמן היה מודע לכך שהפרסומים עלולים להפחיד את בן גביר. לטענת התביעה, העובדה שהדברים פורסמו ברשת חברתית אינה מפחיתה מחומרתם, במיוחד כאשר הנאשם עצמו הודה שרצה שהפרסומים יגיעו לידיעתו של בן גביר. עוד נטען כי ניתן להרשיעו גם באיומים כלפי קדוש, משום שנחשפה לדברים במסגרת תפקידה וחששה מפגיעה בחבר הכנסת.

מנגד, וייגמן, שיוצג בידי עו"ד נועם גוטמן מהסנגוריה הציבורית, הודה כי כתב את ארבעת הפרסומים, אך הכחיש שמדובר באיומים. בעדותו סיפר כי שמע את בן גביר אומר בתקשורת דברים שהכעיסו אותו מאוד, ובהם, לטענתו, אמירות על גירוש אנשים מהארץ ברכבות. וייגמן, שגדל להורים ניצולי שואה, טען כי הדברים עוררו בו סערת רגשות קשה. לדבריו, מטרתו הייתה לגרום לבן גביר לעצור ולחשוב מחדש על התבטאויותיו, ולא לפגוע בו.

במהלך חקירתו הנגדית נשאל וייגמן אם רצה שחבריו בפייסבוק יקראו את הדברים שכתב. תשובתו הייתה חד משמעית: "לא, רציתי שבן גביר יקרא את זה". כשנשאל מדוע, הסביר: "כי אני רציתי לעצור אותו שיבין למי הוא הולך, מה הוא הולך לעשות". בהמשך אישר כי פרסם את הדברים בתקווה שיגיעו לבן גביר, אך הוסיף: "כן, ולא הצלחתי".

ההגנה טענה כי מדובר בביטויים פוליטיים חריפים, שנכתבו בתגובה להתבטאויות של איש ציבור, וכי יש לפרש אותם במסגרת חופש הביטוי. עוד נטען כי חלק מהאמירות היו מטאפורות ולא איומים ממשיים. כך למשל, וייגמן הסביר כי כשכתב שבן גביר צריך להסתכל אחורה, התכוון שעליו לבחון את האנשים שהוא מבקש לגרש מהארץ. לדבריו, גם האמירות על כך שבן גביר צפוי ל"סוף לא טוב" התייחסו לעתידה הפוליטי של הקבוצה שהוא עומד בראשה.

אלא שהשופט וסטרמן דחה את ההסברים. בהכרעת הדין כתב: "תוכן הפרסומים מהווה לטעמי דברי איום ברורים ומפורשים". הוא קבע כי אדם סביר היה מפרש את הדברים כאיומים בפגיעה בבן גביר, וכי ההסברים שמסר הנאשם אינם משכנעים. "ההסברים שנתן בבית המשפט הם מאולצים ומיתממים; איני נותן אמון בגרסת הנאשם במה שנוגע למשמעות תוכן הפרסומים, ובטענתו כי לא ראה בהם דברי איום", כתב השופט.

השופט התייחס גם לטענת ההגנה שלפיה יש לגלות סובלנות כלפי התבטאויות פוליטיות קשות. לדבריו, חופש הביטוי הפוליטי הוא זכות יסוד בדמוקרטיה, אך אינו מעניק חסינות לאיומים פליליים. "משטר דמוקרטי נבחן בין היתר ביכולתו להכיל תגובות סוערות ובוטות מצד הציבור כלפי נבחריו", ציין, אך הבהיר כי האפשרות לגלות סובלנות מסתיימת כאשר ההתבטאויות חוצות באופן מובהק את הגבול הפלילי.

עוד קבע השופט כי לא ניתן לקבל את הטענה שהפרסומים נכתבו כולם בעקבות סערת רגשות רגעית. הוא הדגיש כי לא מדובר בפוסט בודד, אלא בארבעה פרסומים שנכתבו בהפרש של כשלושה חודשים, וכי הפרסום הראשון אף קדם לריאיון של בן גביר שלטענת הנאשם עורר את זעמו. השופט קבע כי וייגמן התכוון שהדברים יגיעו לבן גביר וישפיעו על התנהלותו, וכי בכך הוכחה הכוונה ונדרשת לעבירת ניסיון האיומים. עם זאת, התביעה לא טענה שבן גביר עצמו נחשף לפרסומים, ולכן האישום נגדו התייחס לניסיון איומים ולא לעבירת איומים שהושלמה.

לצד ההרשעה, דחה השופט את עמדת הפרקליטות בנוגע לעבירת האיומים כלפי קדוש. אף שנקבע כי ראש הלשכה אכן נחשפה לפרסומים ונחרדה מהם, השופט הבהיר כי עצם החשיפה לא הופכת אותה למי שהנאשם איים עליה. "הנאשם לא איים עליה, לא הפנה כלפיה איום, ויש להניח שכלל לא היה מודע לזהותה או לתפקיד שמילאה", כתב.

השופט הסביר כי קבלת עמדת התביעה הייתה עלולה להביא למצב שבו כל אדם שנחשף לפרסום מאיים, לרבות אנשי לשכה, גורמי אבטחה ושוטרים המטפלים בתלונה, ייחשב לקורבן נוסף של עבירת איומים. לדבריו, "תוצאה זו של ריבוי עבירות וריבוי מאויימים אינה סבירה ומעוררת קשיים ניכרים". לפיכך קבע כי לא התגבשה עבירת איומים כלפי קדוש.

במסגרת המשפט העלתה ההגנה גם טענות לפגמים בחקירת המשטרה, בין היתר בנוגע לצווי חיפוש בטלפון הנייד של וייגמן ולאופן שבו התבקש למסור את קוד הגישה למכשיר. השופט דחה את הבקשה לבטל את כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק, לאחר שקבע כי לא הוכחה התנהלות פסולה של החוקרים המצדיקה זאת. עם זאת, הוא העיר כי ראוי שבבקשות עתידיות לצווי חיפוש תציג המשטרה גם את תוכנן של החלטות שיפוטיות קודמות הנוגעות לאותו עניין. בסופו של דבר הרשיע השופט אבי וסטרמן את מאיר וייגמן בעבירה של ניסיון איומים כלפי בן גביר, וזיכה אותו מעבירת האיומים שיוחסה לו כלפי ראש לשכתו.

עו"ד נועם גוטמן מהסניגוריה הציבורית, שייצגה את הנאשם: "מדובר באדם מבוגר ונורמטיבי שתרם רבות למדינה. אנו סבורים שהפרסומים שכתב בסערת רגשות, בתגובה לאמירות קשות וחריפות של בן גביר , היו ביטוי בוטה של מחאה ולא איום. בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה, וזיכה את הנאשם מעבירת האיומים שיוחסה לו כלפי ראשת לשכתו של בן גביר. בית המשפט קבע שאי אפשר להפוך כל מי שנחשף לפרסום ברשת החברתית במסגרת תפקידו לקורבן של עבירת איומים. לפי בית המשפט, עמדת התביעה מובילה לתוצאה בלתי סבירה של ריבוי עבירות וריבוי מאוימים. זו קביעה עקרונית וחשובה, שמציבה גבול ברור להרחבת עבירת האיומים ולשימוש בה כדי להעניש על עצם הפרסום ברשתות החברתיות. נלמד את הכרעת הדין לעומקה, ונשקול את המשך צעדינו המשפטיים".