בית הדין הרבני הכריע בסכסוך גירושין סביב עודפי כספים שיועדו לרכישת דירה. בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי אישה שקנתה דירה בסכום נמוך מהתקציב שהוקצה לה בהסכם, תוכל להשתמש ב-75 אלף שקלים מהיתרה לשיפוץ הנכס, בעוד שאר הכסף יוחזר לבעלה לשעבר.
במסגרת הסכם הגירושין בין בני הזוג, התחייב האיש להעביר לאישה 950 אלף שקלים לקניית דירה שתירשם על שמה ותבטיח קורת גג לילדיהם. הכסף הופקד בחשבון נאמנות. בפברואר 2026 קנתה האישה דירה ב-750 אלף שקלים בלבד.
לאחר הקנייה, נוצרה יתרה כספית בחשבון. האישה פנתה לבית הדין וביקשה להקצות 75 אלף שקלים מתוכה לטובת שיפוץ הנכס הישן. "אין סיבה שאפגע כלכלית רק משום שבחרתי לרכוש דירה זולה יותר ולהשקיע את יתרת התקציב בהתאמתה למגורים", טענה והציגה הצעת מחיר לעבודות השיפוץ.
מנגד, הגרוש התנגד בתוקף. לטענתו, הכסף יועד מראש לרכישה בלבד ולא לשיפוצים. הוא דרש את העודף בחזרה כדי לכסות את המשכנתא שלקח לטובת התשלום המקורי, והוסיף כי הסכמות עבר לשחרור כספים אינן מקנות לאישה זכות שימוש ביתרה.
דייני בית הדין הרבני דחו את עמדתו העקרונית של האיש. בפסק הדין הסבירו כי ההסכם קבע סכום קבוע שהאיש יעביר, ולא הגדיר תקרת הוצאות. הדיינים קבעו ששיפוץ דירה ישנה הוא חלק בלתי נפרד מהתאמתה למגורי הילדים. בנוסף, ציינו כי אם האישה הייתה קונה מראש דירה ב-950 אלף שקלים, הגרוש לא היה זכאי להחזר כלשהו.
בסופו של דבר הוחלט כי האישה תקבל את סכום השיפוץ, אך חויבה להפקיד בתוך שבוע ייפוי כוח ולרשום הערת אזהרה שתבטיח את זכויות הילדים בדירה. שאר הכסף שנותר בחשבון הנאמנות, כולל הריביות שנצברו, יוחזר לאיש וישמש לסגירת המחלוקות הכספיות וחובות העבר בין השניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
