בית הדין הרבני דחה תביעת כתובה על סך 100 אלף שקלים שהגישה אישה נגד הגרוש שלה. בהחלטה נקבע כי הבעל ישלם 800 שקלים בלבד, לאחר שהתברר כי האישה הסתירה ממנו לפני הנישואים שהיא נשאית HIV וגרמה להדבקתו בנגיף.
בני הזוג נישאו וחיו יחד כשש שנים לפני שנפרדו. חמש שנים טרם החתונה נדבקה האישה בנגיף ה-HIV מבעלה הקודם, אך בחרה לא לשתף את בעלה החדש במידע הרפואי. רק מספר חודשים לאחר שנישאו, בעקבות התפרצות מחלות בגופה, עדכנה אותו במצבה. בשלב זה התברר כי הנגיף הועבר גם אליו.
לאחר שנות פירוד ארוכות שבמהלכן הגבר סירב לתת גט השניים התגרשו, והאישה דרשה לקבל את כתובתה. היא טענה כי לא שיתפה את בעלה משום שסברה כנשאית אין סכנת הדבקה. לדבריה, העובדה שהגבר המשיך לקיים איתה יחסי אישות גם לאחר הגילוי מוכיחה שהשלים עם המצב. מנגד, הבעל הסביר כי אשתו הונתה אותו, תוך שהוא מדגיש את הקושי ביצירת קשרים חדשים מחשש להדבקת נשים אחרות. בדיונים התברר כי הבעל שינה את גרסתו לגבי משך הזמן שבו קיימו יחסים, אך הודה לבסוף כי הדבר נמשך תקופה ממושכת.
הדיינים נחלקו תחילה בשאלת המשמעות של המשך החיים המשותפים. דיין אחד סבר כי מדובר בהסכמה בדיעבד המחייבת את תשלום הכתובה. עם זאת, אב בית הדין קבע שמדובר במקרה חריג שבו אין לראות בהמשך הקשר משום מחילה על ההסתרה. בפסק הדין נכתב כי הגבר אינו יכול לחזור בו מהמצב אליו נקלע ולא ירוויח דבר מהגירושים. עוד ציין הדיין כי "חייו נעצרו בגינה", והוסיף שאין היגיון לטעון שמחל על הפגיעה ויישאר חייב בתשלום הכתובה.
בסופו של דבר הושגה הסכמה בין שלושת הדיינים והתביעה נדחתה. בית הדין קבע בנוסף כי במידה שהגבר יפתח תביעת נזיקין נגד גרושתו בערכאה אזרחית בתוך התקופה שהוגדרה, תתקבל טענתו לקיזוז סכום עיקר הכתובה שפסק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו