החלטה עקרונית: סוף לתעמולת בחירות אנונימית באמצעות בוטים?

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (שישי) כי שימוש בבוטים ובחשבונות פיקטיביים להפצת תעמולת בחירות מחייב גילוי נאות.

לפי ההחלטה, מועמדים ומפלגות שמפעילים חשבונות כאלה חייבים לציין מי עומד מאחוריהם. הפצת המסרים ללא זיהוי הגורם האחראי מהווה הפרה של חובת השקיפות הקבועה בחוק הבחירות.

ההחלטה מבהירה כי חובת הזיהוי אינה מוגבלת למודעות בחירות רגילות או לתעמולה בתשלום, אלא חלה גם על הפצת מסרים פוליטיים באמצעות חשבונות בדויים ובוטים שנועדו להגביר את תפוצתם.

בכך, מדגיש סולברג את הצורך בשקיפות גם בזירת הרשתות החברתיות, שבה מסרים עשויים להיות מופצים באמצעות חשבונות שאינם מזוהים עם הגורם הפוליטי שמאחוריהם.

העתירה נגד הליכוד ונתניהו נדחתה

ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע נגד מפלגת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו. בעתירה נטען כי השניים מפעילים חשבונות בדויים, המנוהלים בידי בני אדם או באמצעות מערכות אוטומטיות, כדי להדהד את מסרי תעמולת הבחירות של ראש הממשלה.

לטענת העותרת, החשבונות מופעלים בתשלום, ולכן יש להחיל עליהם את חובת השקיפות ולחייב את מפעיליהם לציין מטעם מי הם פועלים.

אלא שסולברג קבע כי במקרה הנוכחי לא הוצגו ראיות מספיקות לכך שהליכוד או נתניהו הפעילו את החשבונות הנטענים, ועל כן דחה את העתירה.

חובת השקיפות חלה גם על חשבונות בדויים

למרות דחיית העתירה, הבהיר סולברג כי לפי סעיף 2א1 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תעמולת בחירות המופצת בידי מתמודד או מטעמו, וכן תעמולה בתשלום, מחייבת זיהוי של הגורם האחראי לה.

בהחלטתו הדגיש כי הגברת תפוצתה של תעמולת בחירות באמצעות חשבון שאינו נושא את שם המועמד, לרבות חשבון בשם בדוי או בוט, נחשבת למודעת בחירות שחלה עליה חובת השקיפות.

משמעות הקביעה היא שמועמדים ומפלגות אינם יכולים לעקוף את חובת הגילוי באמצעות הפעלת חשבונות שאינם מזוהים עמם. גם כאשר המסרים מופצים דרך חשבונות כאלה, יש לציין מטעם מי הם פועלים, כדי שהציבור יוכל לזהות את מקור התעמולה ולהעריך את תוכנה.