בג״ץ בצעד דרמטי רגע לפני הבחירות - מפלגות לא יעבירו מידע על מספר המצביעים

פרשת האלקטור לא הגיעה לסיומה.  בג״ץ קבע בדעת רוב כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגות לא יוכלו לעדכן לגבי מספר הבוחרים שהצביעו בקלפיות ולהעביר את הנתונים בזמן אמת למפלגותיהם. ההחלטה התקבלה ברוב של שני שופטים, חאלד כבוב ורות רונן, נגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ. בכך הפך בג״ץ את הצו על תנאי למוחלט בחלקו, ואסר גם על העברת נתונים מספריים בזמן אמת באמצעות אמצעים דיגיטליים, ולא רק על העברת מידע המזהה את הבוחרים - בניגוד להבהרה של מ״מ מנכ״ל ועדת הבחירות המרכזית.

במוקד העתירה, שהגישה עמותת משטר הדמוקרטיה הישראלית באמצעות עו״ד יובל יועז, עומדת הבהרה שפרסם מ״מ מנכ״ל ועדת הבחירות דין ליבנה ב-14 באוקטובר, בעקבות פנייה של היועץ המשפטי של הליכוד עו״ד אילן בומבך. ליבנה הבהיר כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים רשאים להעביר למפלגותיהם נתונים על מספר הבוחרים שהגיעו להצביע, להבדיל ממידע שמאפשר לזהות את המצביעים עצמם - שנאסר על פי פסיקת בג״ץ.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

אלא שהעותרים טוענים כי גם ההיתר הזה אינו עולה בקנה אחד עם פסק הדין הקודם של בג"ץ, שקבע כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ממלאים תפקיד ציבורי, ואינם רשאים להעביר למפלגות מידע מתוך הקלפיות ללא הסמכה חוקית מתאימה.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בפני השופטים דוד מינץ, חאלד כבוב ורות רונן, הוצא צו על תנאי, והשופטים הקשו על עמדת ועדת הבחירות המרכזית שלפיה מדובר בהבהרה בלבד ולא בשינוי מהותי של ההסדר הקיים.

מנגד, המדינה והליכוד טענו כי ההנחיה אינה משנה את המצב המשפטי הקיים, וכי העברת נתונים מספריים נועדה בין היתר לאפשר למפלגות להמריץ את בוחריהן להגיע לקלפיות. עוד נטען כי ההבהרה ניתנה על דעתו של יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.

נזכיר כי ברקע עומדת הכרעת בג״ץ בעניין האלקטור שהחלה סביב השימוש שעשו מפלגות ביישומונים דיגיטליים לניהול מערך הבחירות ולהמרצת מצביעים.

באמצעות המערכות יכלו נציגי המפלגות בקלפיות לדווח בזמן אמת על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע, וכך לאפשר למטות הבחירות לזהות תומכים שטרם מימשו את זכות ההצבעה ולפעול להגעתם לקלפיות.
בתחילת אוגוסט קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים אינם רשאים להעביר למפלגות מידע על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע. בעקבות ההחלטה פנה הליכוד לבג״ץ, ובהמשך הועברה הסוגיה להכרעת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שהפכה את החלטת סולברג והתירה את המשך העברת המידע.

אלא שב־17 בספטמבר הפך בג״ץ את החלטת המליאה וקבע פה אחד כי העברת מידע על זהות המצביעים מתוך הקלפיות למפלגות אינה חוקית. השופטים הבהירו כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ממלאים תפקיד ציבורי, וכי אין להם סמכות להעביר מידע אישי על בוחרים לצרכים מפלגתיים. עוד נקבע כי המידע על עצם הצבעתו של אדם הוא מידע אישי שהעברתו עלולה לפגוע בפרטיותו.

לאחר מכן, פנה עו״ד בומבך, לוועדת הבחירות בבקשה להבהיר כי ניתן להמשיך לספור את מספר המצביעים בכל קלפי ולהעביר את הנתונים למפלגות, כל עוד לא נאסף מידע על זהותם. למחרת הבהיר ליבנה כי ניתן לעשות שימוש באמצעים דיגיטליים לספירה כמותית של המצביעים בלבד - מבלי לדווח על זהותם.

משמר הדמוקרטיה הישראלית מברך על החלטת בג"ץ לקבל את העתירה ולהבהיר פעם נוספת כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ממלאים ביום הבחירות תפקיד ציבורי וממלכתי, ואינם זרוע תפעולית של מטות המפלגות. פסק הדין שומר על החיץ ההכרחי בין ניהול הבחירות לבין ניהול הקמפיינים, ומונע הפיכת הקלפי למקור מידע מפלגתי בזמן אמת. זהו ניצחון לעקרון חוקיות המינהל, לטוהר הבחירות וליכולת לאכוף בפועל את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון. כעת מצופה מוועדת הבחירות לוודא שההנחיות לכל בעלי התפקידים בקלפיות יהיו ברורות, אחידות וניתנות לאכיפה.