בית משפט השלום בתל אביב קבע כי פעיל הימין רן כרמי בוזגלו הוציא את דיבתו של אבי בניהו, כאשר רמז בפרסומים ברשתות החברתיות כי הוא מלשין על חיילי צה”ל ומסגיר אותם לידי גורמים זרים. בפסק הדין שניתן אתמול (רביעי), חייב השופט אביים ברקאי את כרמי בוזגלו לשלם לבניהו 80 אלף שקלים בפיצויים, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 23,600 שקלים - ובסך הכול 103,600 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
במוקד התביעה, שהוגשה על סך כ־493 אלף שקלים, שלושה פרסומים שהעלה כרמי בוזגלו בינואר 2025 לפייסבוק ולרשת X, תחת הכותרת: “יש מצב שהטינופת הלשין (גם) על הלוחם שנעצר בברזיל?”. הדברים פורסמו לאחר שבניהו מתח ביקורת על המשמעת בצה”ל, בעקבות אירוע שבו שני לובשי מדים הגיעו למשחק כדורגל כשעל זרועותיהם תג הנושא את הכיתוב “משיח”.
בניהו פרסם תמונה של השניים, שקיבל מתא”ל במילואים שלמה כהן, שלטענתו הותקף לאחר שהעיר להם על התגים. בפוסט תהה בניהו כיצד מתאפשר לחיילים לענוד סמלים שאינם צבאיים, ומתח ביקורת על מפקדי צה”ל ועל המשטרה הצבאית.
בתגובה, כרמי בוזגלו שיתף את הפרסום בשלושה עמודים ברשתות החברתיות, והוסיף כותרת שבה תהה אם בניהו הלשין גם על לוחם צה”ל שבית משפט בברזיל הורה לחקור בחשד לביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה.
השופט ברקאי קבע כי אף שהדברים נוסחו כשאלה, משמעותם בעיני הקורא הסביר ברורה. לדבריו, הפרסום נוסח בעורמה, באופן שיוצר את הרושם שבניהו כבר הלשין על חיילים בעבר, והשאלה היחידה שנותרה היא אם היה מעורב גם במקרה נוסף. “המסר ברור וחד משמעי – התובע כבר הלשין על לובשי המדים, אפשר והוא גם גרם לנזק ללוחם צה”ל שנעצר בברזיל”, כתב.
עוד הדגיש השופט את חומרת הדברים על רקע המלחמה: “הצגת התובע, כמי שמשתף פעולה עם האויב ומסגיר אליו חיילים […] הצגה כזו הופכת את התובע, באחת, למי שפוגע בביטחון המדינה, למי שפוגע בעם ישראל”.
בפסק הדין נקבע כי אין אמת בהאשמות שהופצו נגד בניהו, וכי כרמי בוזגלו לא נקט אמצעים סבירים לבדיקתן. בית המשפט דחה את טענתו שלפיה מדובר בהומור, בסרקזם ובהבעת דעה לגיטימית, וקבע כי הפרסומים נעשו בחוסר תום לב.
במהלך עדותו הסביר כרמי בוזגלו כי פרסם את הדברים מתוך זעם על כך שלטענתו בניהו סיכן חיילים. כשנשאל מדוע לא הסיר את הפרסום גם לאחר שבניהו הבהיר כי הוא פוגע בו, השיב: “בעצת עורכי דיני, אם הייתי מסיר מראה כאילו אני לא עומד מאחוריו. אני מתייצב מאחוריו”.
בית המשפט ייחס משקל גם להתנהלות זו. “אין מדובר בפרסום אקראי, פרי הומור וסרקזם, שנעשה בתמימות ובתום לב”, קבע השופט. לדבריו, מדובר בסדרת פרסומים מכוונת שנועדה לייחס לבניהו עבירות של הסגרת חיילים ושיתוף פעולה עם האויב.
בהתייחסו לגובה הפיצוי, קבע השופט כי הפיצוי הבסיסי הראוי הוא 40 אלף שקלים, אולם החליט להכפילו בשל הוכחת כוונה ממשית לפגוע. “רצון הנתבע לפגוע באופן אישי בתובע, בער בעצמותיו”, כתב, והוסיף כי כרמי בוזגלו לא הסתפק בביקורת עניינית, אלא בחר לייחס לבניהו עבירות פליליות חמורות.
השופט דחה גם את טענת כרמי בוזגלו כי מדובר בתביעת השתקה. לדבריו, דווקא הפרסומים נגד בניהו עלולים לפגוע בחופש הביטוי ולהרתיע אחרים מהבעת עמדותיהם. “בהחלט אפשר ואדם סביר אשר נחשף להשתלחות הנתבע בתובע […] יסכור את פיו וינצור את לשונו, פן יהפוך למרמס על ידי הנתבע”, כתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו