היועמ"שית לבג"ץ: המדינה לא עושה די נגד משתמטים - לשקול שלילת הטבות

היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (רביעי) הודעת עדכון לבג"ץ, שבה הציגה נתונים על היקף ההשתמטות משירות צבאי ועל פערים משמעותיים באכיפת חובת הגיוס. בהודעה ציינה היועמ"שית כי מאמצי האכיפה רחוקים ממיצוי, והציעה לבית המשפט לשקול מתן הוראות אופרטיביות נוספות לשלילת הטבות מחייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא.

על פי הנתונים שהוצגו לבג"ץ, נכון ל-8 בספטמבר, מספר חייבי הגיוס שהוכרזו כמשתמטים או שהוצא בעניינם צו 12 עומד על 110,330. לפי הערכות גורמי הצבא, כ-81% מהם משתייכים לציבור החרדי.

בהודעה נכתב כי "רשויות האכיפה מתמודדות עם תופעה רחבת היקף של השתמטות משירות בצה"ל", וכי "לא ניתן לומר שהמדינה, על כלל זרועותיה, פועלת ככל יכולתה למאבק בתופעה זו, רחוק מכך". עוד צוין כי למרות הפעולות שנעשו בעקבות החלטות בג"ץ, מאמצי האכיפה רחוקים ממיצוי, הן במישור הפלילי והן בשל היעדר מדיניות ממשלתית סדורה לשלילת הטבות מחייבי גיוס שאינם מתגייסים.

על רקע זה מציעה היועמ"שית כי בית המשפט ישקול מתן הוראות אופרטיביות נוספות ביחס להטבות שניתן להתנות את קבלתן בהסדרת המעמד מול רשויות הצבא. זאת, באמצעות החלטה מינהלית ובהתאם לעמדת גורמי המקצוע, שלפיה שלילת ההטבות צפויה להיות אפקטיבית בקידום הגיוס ובצמצום הפגיעה בשוויון.

ההטבות הכלכליות שעשויות להישלל

אחד המוקדים המרכזיים בהודעת המדינה הוא היעדר מדיניות ממשלתית לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים. בפסק הדין שניתן בנובמבר 2025 הורה בג"ץ לממשלה לגבש בתוך 45 ימים מדיניות אכיפה אפקטיבית, שוויונית ומידתית. אלא שלמרות שחלפו יותר מעשרה חודשים, מדיניות כזאת טרם גובשה.

בהודעה מצוין כי הבחינה המקצועית של שלילת ההנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית הושלמה, וכי ניתן לנקוט צעדים אלה ללא צורך בחקיקה ראשית. לצד זאת, גורמי המקצוע במשרד האוצר מציינים גם את תוכניות משרד החינוך "ניצנים", "ניצנים בחופשות" ו"בית הספר של החופש הגדול", וכן הלוואות לדיור מטעם משרד הבינוי והשיכון, כהטבות נוספות ששלילתן עשויה לתרום להגברת הגיוס.

לעמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר, שלילת הטבות אזרחיות וכלכליות נוספות ממשתמטים בטווח הזמן הקרוב צפויה להעניק למדינה כלים משמעותיים למאבק בתופעה ולהוביל להגדלת מספר המתגייסים החרדים.

פערים באכיפה ובנתוני הגיוס

הפערים באכיפה עולים גם מנתוני ההליכים הפליליים. מתחילת שנת 2026 ועד 6 באוקטובר הוגשו 419 כתבי אישום נגד חייבי גיוס שהוכרזו כמשתמטים. להערכת התביעה הצבאית, 51 בלבד מהם הוגשו נגד בני הציבור החרדי.

מנתוני הגיוס עולה כי מתוך 79,835 בני הציבור החרדי שנכללו בקבוצות הגיוס הרלוונטיות לשנים 2024 ו-2025, רק 11,283 התייצבו להליכי הגיוס ו-4,026 חוילו. במקביל, 48,278 הוכרזו כמשתמטים ו-18,952 מצויים במעמד צו 12.

מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס 2025 עמד על 4,298, לעומת 2,811 בשנת הגיוס הקודמת. המדינה מציינת כי מדובר בעלייה משמעותית, אך מדגישה כי המגמה עדיין רחוקה מלענות על צורכי הצבא ועל ערך השוויון, הן מבחינת מספר המתגייסים, הן מבחינת קצב הגיוס והן מבחינת היקף המשובצים בתפקידי לחימה.

המחלוקת בין צה"ל למשטרה

הודעת המדינה מתייחסת גם לקשיים בתיאום בין צה"ל למשטרת ישראל. מבצע אכיפה משותף שתוכנן להתקיים באוקטובר נדחה בפעם השנייה, על רקע דרישת המשטרה לתגבור משמעותי של מאות חיילים לצורך אישור המבצע.

נציגי צה"ל הבהירו כי הדרישה אינה ישימה ואינה תואמת את חלוקת האחריות בין הגופים, שלפיה הצבא אחראי לביצוע המעצרים ואילו המשטרה אחראית לטיפול בהפרות סדר במרחב הציבורי. מנגד, המשטרה הבהירה כי כוח האדם שביקשה נועד לצורך ביצוע המעצרים ולא לשמירה על הסדר הציבורי.

בדיון שהתקיים ב-14 באוקטובר הבהיר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כי אין מקום להתנות את ביצוע פעולות האכיפה בהקצאת כוחות צה"ל למשימות של שמירה על הסדר הציבורי. לדבריו, על שני הגופים לפעול בשיתוף פעולה להמשך ביצוע מעצרים יזומים ללא דיחוי.

בפועל, בתקופה האחרונה הצטמצמה מאוד פעילות המעצרים היזומה מחוץ למעברי הגבול. במהלך פעילות האכיפה בחודש ספטמבר נעצרו במעברי הגבול 212 עריקים ומשתמטים, מהם כ-163 חרדים, לפי הערכת גורמי הצבא.

בהודעת היועמ"שית צוין גם כי הצבא טרם העביר את אמות המידה שלפיהן מתקבלות החלטות על שחרור משתמטים במעברי הגבול, אף שהתבקש לעשות זאת. בעקבות זאת התבקש הצבא פעם נוספת להציג מסמך שיבהיר באילו מקרים משתמט נעצר, ובאילו מקרים מתאפשר לו לצאת לחו"ל או לשוב לביתו.

לנוכח הפערים באכיפה וביטול מבצעי המעצרים שתוכננו בחודשים האחרונים, מציעה המדינה לבג"ץ לקבוע מועד קרוב להגשת הודעת עדכון נוספת, שתתמקד בפעולות הצבא והמשטרה נגד משתמטים ועריקים.

בהודעה מודגש כי חובת האכיפה השוויונית נובעת מהוראות החוק, מהצורך לצמצם את הפגיעה בשוויון ולהפחית את הנטל על המשרתים, ובפרט על משרתי המילואים, וכן מהצורך הביטחוני הדחוף בעיבוי שורות הצבא הסדיר.