בבית המשפט המחוזי בירושלים מתקיים הבוקר (רביעי) יום עדותו הרביעי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ׳ אביחי מנדלבליט, בתיקי האלפים בהם נאשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
בתחילת הדיון, סנגורו של נתניהו, עו״ד עמית חדד, התמקד בתיק 1000, המכונה ״תיק המתנות״ בו נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בגין קבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג׳יימס פאקר.
חדד הציג למנדלבליט פרסומים שלפיהם גורמים במערכת אכיפת החוק מתחו עליו ביקורת בשל היסוסו לאשר את חקירת נתניהו. מנדלבליט אישר כי חשד שמקור ההדלפות הוא בגורמים בפרקליטות ובמשטרה, שביקשו לקדם את החקירה לכיוונים נוספים.
"אני לא זוכר שאמרתי שניים מהפרקליטות. אולי חשדתי בפרקליטות וגם במשטרה", אמר מנדלבליט. לדבריו, החשד היה שמנסים להפעיל עליו לחץ "להתקדם יותר לכיוונים שמאפשרים חקירת ראש הממשלה". מנגד הדגיש, כי לא נכנע ללחצים. "אני הולך רק לפי הדין והראיות גם בשלב הזה. בשלב זה רציתי להיות יותר זהיר", אמר. כאשר שאל אותו השופט משה בר-עם אם נענה ללחץ, השיב: "בדיוק הפוך, אני רציתי להיות זהיר בתיק הזה". השופט התערב ואמר לחדד: ״אדוני יביא לכך ראיות בפועל ונראה״.
ההקלטות של בן כספית
חלק מהחקירה עסק בקשר בין המשטרה לבין העיתונאי בן כספית. חדד ביקש לברר אם מנדלבליט ידע על מעורבותו של כספית באיסוף מידע ועל האפשרות שגורמים במשטרה הסתייעו בו כדי לקדם את החקירה.
חדד שאל אם מנדלבליט ידע שראש היחידה הארצית לחקירות הונאה דאז, ערן קמין, הסתייע לכאורה בכספית, אשר שוחח עם גורמים שונים והקליט אותם בחשאי. מנדלבליט השיב כי הדברים לא הובאו לידיעתו.
בהמשך שאל חדד אם הפעלת עיתונאי בידי חוקר משטרה, במטרה לעקוף את הצורך באישור היועץ המשפטי לממשלה לחקירת ראש ממשלה, היא התנהלות פסולה. "חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה", השיב מנדלבליט, אך הבהיר כי אין פסול בכך שעיתונאים מבצעים תחקירים עצמאיים. לדבריו, יש להבחין בין עיתונאי הפועל מיוזמתו לבין מצב שבו שוטר מפעיל אותו לצורך פעולת חקירה.
בשלב זה התערב השופט בר-עם והבהיר לחדד כי מדובר בעמדתו העקרונית של העד, ולא בקביעה לגבי מה שהתרחש בפועל. "העד אומר דעתו מר חדד, מה היה בפועל? אדוני יביא ראיות לכך ונראה", אמר.
חדד המשיך וטען כי הופעלו לחצים על כספית להגיע למשטרה ולמסור מידע על נתניהו. הוא ציטט דברים שייחס לכספית, שלפיהם נעתר ללחצים להגיע למשטרה ואינו מתחרט על כך. מנדלבליט השיב כי לא ידע על הפעלת לחצים כאלה.
עוד טען חדד כי הודעתו של כספית נגבתה ללא אישורו של מנדלבליט, וכי המשטרה השתמשה באישור אחר שניתן לה כדי להגיע להדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן, לאחר שלא אושרה חקירה בכיוון שביקשה לקדם.
מנדלבליט השיב כי הוא זוכר את העיסוק בקבלת מתנות מאנשי עסקים, ובהן סיגרים ואלכוהול, אך התקשה לשחזר את סדר האירועים והאישורים שניתנו. "מה, מתי ואיך קשה לזכור, חלפו הרבה שנים", אמר.
במענה לשאלת עו״ד חדד - האם ביקש בשלב מסוים לעצור את הקשר עם כספית, אמר: "הייתה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור, הוא מפעיל את המשטרה".
שיחות הרקע עם דנה ויס
בהמשך החקירה עבר עו״ד חדד לעסוק בקשריו של מנדלבליט עצמו עם התקשורת, והציג כתבה ששידרה העיתונאית דנה ויס בחדשות 12 בינואר 2019, שעסקה בתהליך קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו.
מנדלבליט אישר כי קיים עם ויס שיחת רקע על התהליך שקדם להכרעה בתיקים, וכי הדברים נעשו בתיאום עם דוברו. לדבריו, מדובר בהתנהלות לגיטימית, כל עוד השיחה אינה עוסקת בניתוח הראיות והעדויות בתיק.
"זה לגיטימי ולפעמים אפילו מתחייב לשבת עם עיתונאים לשיחות רקע ולהסביר תהליך, כל עוד לא נכנסים לניתוח של עדויות וראיות", אמר. חדד הצביע על כך שהכתבה כללה פרטים על דיונים פנימיים שהתקיימו בפרקליטות, וטען כי מדובר במידע שההגנה עצמה לא קיבלה. "מה שדנה ויס מקבלת, בית המשפט מונע מאיתנו לקבל כי זה שיח פנימי", אמר.
כאשר נשאל על מפגש ביניהם ברחוב שתועד במסגרת הכתבה, הבהיר כי לא היה מדובר במפגש מקרי.
למען הסר ספק : אביחי מנדלבליט או מי מטעמו לא קיבל זכות עריכה בכתבה, לא צפה בכתבה לפני שידורה, לא ערך דבר בכתבה ולכן ממילא לא יכול יהיה לשנות דבר. מעבר לנדרש נבהיר שבמקרה הזה לא הועבר שום מסמך לקראת ובמהלך הכנת הכתבה.
— Dana Weiss (@danawt) October 21, 2026
"הפגישה עם דנה ויס לא הייתה מקרית", אמר. לדבריו, דוברו הציע לו ללכת ברחוב ולברך אותה לשלום כחלק מההיערכות לכתבה. "קיבלתי הצעה דוברותית. יכול להיות שזו לא הייתה ההצעה הכי טובה", הוסיף.
חדד ביקש לברר גם מי עמד מאחורי הדברים שיוחסו בכתבה ל"מקורבים למנדלבליט". כאשר שאל אם מדובר במנדלבליט עצמו או באנשי צוותו, השיב היועץ לשעבר בחיוב.
במהלך חילופי הדברים ביקש חדד להשוות בין התנהלותו התקשורתית של מנדלבליט לבין הטענות המיוחסות לנתניהו בתיק 4000, שעניינו מערכת היחסים בין ראש הממשלה לבין שאול אלוביץ' ואתר וואלה.
"אני חושב שכל מה שאתה מתאר הוא לגיטימי, וגם מה שמתואר בכתב האישום", אמר חדד. בהמשך הוסיף כי הכתבה ששודרה על מנדלבליט הייתה אוהדת במיוחד: "אין לי שום טענה כלפיך. הכתבה הזאת מאוד אוהדת כלפיך, אין משהו שמתקרב לזה ב-315 הפריטים".
מנדלבליט מצדו עמד על כך ששיחות הרקע שקיים עסקו בהסברת תהליך העבודה ולא בניתוח חומר הראיות.
בדיון שהתקיים אתמול התמקד חדד באישורים שנתן מנדלבליט לחקירת נתניהו בתיק 4000, ובפער בין העבירות שצוינו במסמכי האישור לבין עבירת השוחד שיוחסה לו בהמשך בכתב האישום. חדד הציג מסמך אישור חקירה שבו הוזכרו בעניינו של נתניהו עבירות מתחום טוהר המידות, ללא אזכור מפורש של שוחד, וכן את נוסח האזהרה שנמסרה לראש הממשלה בחקירתו הראשונה, שגם בו לא הופיעה המילה שוחד.
מנדלבליט אישר כי אינו זוכר אם נתן אישור מפורש לחקור את נתניהו בחשד לשוחד, אך עמד על כך שאישר את חקירתו באזהרה בכל שלושת התיקים. כאשר תהה השופט משה בר-עם שאל אם זה נכון שבחר להשתמש בנוסח פתלתל בחקירת ראש ממשלה, השיב מנדלבליט: "רציתי להשאיר לעצמי שיקול דעת בין שוחד להפרת אמונים". לדבריו, הנוסח שנבחר התאים יותר לעבירת הפרת אמונים, אך אפשר גם לבחון באמצעותו חשד לעבירות אחרות.
במהלך הדיון התייחס מנדלבליט גם לעדותה של הדס קליין במשטרה, והבהיר כי אינו זוכר שאישר באופן פרטני את חקירתה, אך אישר לבדוק חשדות לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. השופט משה בר-עם ביקש לברר אם נדרש אישור נוסף לחקירתה, ומנדלבליט הסביר כי מאחר שמדובר באותו נושא, לא היה צורך באישור נפרד.
לדבריו, עדותה של קליין שינתה באופן משמעותי את חומרת החשדות נגד נתניהו: "באים אליי עם עדות ששינתה למעשה את מה שהיה קודם לכן. זה לא סיגר או משהו ספוראדי. זה משנה מבחינת חומרת החשד”. מנדלבליט הוסיף כי העדות עסקה באותו נושא של קבלת מתנות מבעלי הון, והדגיש: “אני מאוד הצטערתי לראות את זה, זה לא דבר ששימח אותי, בלשון המעטה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו