"אני זוכר שאני מאשר לחקור את ראש הממשלה באזהרה גם ב-1000, גם ב-2000 וגם ב-4000, בשני טקטים שונים של זמן". היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך היום (שלישי) את עדותו במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עדותו, הנמשכת זה כמה דיונים, מתמקדת בין היתר בשאלת האישורים שנתן לפתיחה בחקירות נגד נתניהו בתיקי 1000, 2000 ו-4000. מדובר באחת הסוגיות שמעלה ההגנה במסגרת ניסיונה לבחון את תקינות הליכי החקירה ואת התיעוד שנערך בזמן אמת.
בדיון היום התעמת מנדלבליט עם סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, על השאלה אילו אישורים ניתנו, באילו עבירות ובאיזה נוסח.
חדד פתח את החקירה בהתייחסות למסמכים שהגישה הפרקליטות בעניין אישורי היועץ המשפטי לממשלה. "סיימנו את היום האחרון כשעברנו על חומרים שהוגשו כאן מטעמך בהקשר לאישורים. הגענו ל-5.2.2018 ואני רוצה שתתייחס למסמך", אמר.
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, התנגדה להצגת המסמכים במסגרת החקירה: "הסכמנו שהיועץ המשפטי יבוא וימסור את גרסתו לעניין אישורי היועץ בתיק, לא על מסמכים שהגשנו". המסמכים הוגשו על ידי הפרקליטות בשלב מאוחר יותר, בהוראת השופטים.
חדד השיב: "לשיטתם זה אישור. ניסו לאלף אותנו לחשוב שזה אישור של היועץ לפתוח בחקירה. איזה אישור יש פה? זה חומר חקירה". בהמשך התייחס למסמך מאוקטובר, והקריא ממנו: "אמרתם שהכי טוב לחקור את ראש הממשלה במקביל עם כולם".
מנדלבליט השיב כי הוא זוכר שאישר את חקירת נתניהו באזהרה בעבירות הנוגעות לטוהר המידות. "אני זוכר שאישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה בעבירה על טוהר המידות. ב-4000 זה היה במפורש בעבירה של שוחד. את נוסח האזהרה הקונקרטי אני לא זוכר", אמר.
בעקבות שאלות הבהרה של השופטים, פירט מנדלבליט את הדברים, תוך שהדגיש כי הוא מסתמך על זיכרונו: "הכל מהזיכרון. אני זוכר שאני מאשר לחקור את ראש הממשלה באזהרה ב-1000, 2000 ו-4000, בשני טקטים שונים של זמן. ב-1000 וב-2000 זו הייתה עבירה על טוהר המידות, וכך בוודאות גם ב-4000. יכול להיות שאישרתי במפורש להשתמש ב-4000 במילה שוחד, אבל איני זוכר".
חדד הקשה על מנדלבליט וטען כי הביטוי "טוהר המידות" כלל לא הופיע באישורים. "מעולם לא השתמשת בביטוי טוהר המידות", אמר. מנדלבליט התעקש: "אני זוכר שכן. גם אם זה לא מופיע בפרוטוקולים, זה מה שאני זוכר".
חדד פנה בתגובה לשופטים ואמר: "אין טוהר המידות. אני אומר שהוא לא זוכר. זו המצאה".
בהמשך עדותו אישר מנדלבליט כי נתניהו לא הוזהר בחשד לשוחד במהלך חקירתו בתיק 4000, וכי במסמך האישור שהוצג לו לא נכתב כי הוא מאשר לחקור את ראש הממשלה בעבירה זו. הדברים נאמרו לאחר שסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, עימת אותו עם מסמכים המתעדים את אישורי החקירה ועם נוסח האזהרות שנמסרו לראש הממשלה.
חדד הציג מסמך מ-5 בפברואר 2018, שחלקים נרחבים ממנו מושחרים, וטען כי בחלקו הגלוי לא מופיעות המילים "שוחד" או "טוהר המידות". לדבריו, במסמך נוסף שעליו חתום מנדלבליט נכתב ביחס לנתניהו כי מדובר ב"עבירות מתחום טוהר המידות", בעוד שביחס לשאול אלוביץ' צוינו במפורש עבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
מנדלבליט השיב: "לא זוכר. מה שכתוב. אם לא כתוב, לא אישרתי לחקור אותו בשוחד". כשנשאל אם יש לכך משמעות, השיב בחיוב. בהמשך הסביר כי ביקש להשאיר לחוקרים שיקול דעת בין עבירת השוחד לעבירת הפרת האמונים: "נתתי אישור לפי נושאים, והחוקרים שמעו מה אני מאשר. מי שאמורה לפקח עליהם בזמן החקירה היא הפרקליטות המלווה, שלא תהיה חריגה מהנושאים שאישרתי".
לדבריו, "רציתי להשאיר שיקול דעת בין שוחד להפרת אמונים, לכן יש כאן ניסוח שיותר מתאים להפרת אמונים, אך אפשר להגיע גם למקומות אחרים".
במהלך הדיון התערב השופט משה בר-עם ושאל: "מה זה טוהר המידות? על מה אני מזהיר אותו, נניח שאני היחידה החוקרת?". חדד טען כי נתניהו נחקר בחשד למרמה והפרת אמונים בלבד, והוסיף: "מטרת האזהרה היא שאדם יידע בדיוק במה הוא חשוד. זו תקלה". מנדלבליט השיב: "יכול להיות שזו תקלה".
חדד הציג גם את נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו ב-26 במרץ 2018, שלפיו הוא חשוד כי "ביקשת ולקחת טובות הנאה מאלוביץ' בקשר לתפקידך הציבורי". הסנגור טען כי נוסח האזהרה נותר זהה לאורך החקירה, ושאל: "לא הזהרתם אותו בשוחד לאורך כל הדרך, אתה מאשר?". מנדלבליט השיב: "מאשר. לא נאמר חשד לשוחד". כשנשאל אם במזכר האישור שלו מופיע אישור מפורש לחקירה בחשד לשוחד, השיב: "נכון", ואישר כי אישור כזה אינו מופיע במסמך שהוצג.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון נגעה לבקשת נתניהו לקבל את נוסח האזהרה שנמסרה לו. חדד טען כי החוקרים סירבו למסור לו העתק והסבירו שנחקרים אינם מקבלים את נוסח האזהרה. מנדלבליט השיב כי לא עודכן בזמן אמת בבקשה ולא נתן הוראה בנושא: "אני לא יושב מול מסך בזמן אמת. אני מקבל עדכון בדיעבד ואחר כך את העדות וקורא אותה". לדבריו, הוא גם אינו זוכר פנייה מצד סנגורו של נתניהו בעניין.
בהתייחס לתיק 1000, נשאל מנדלבליט אם בשנת 2017 סבר כי מדובר בחשדות הנוגעים לחוק המתנות בלבד. "יכול להיות", השיב, אך הבהיר כי החשד שנחקר היה להפרת אמונים בשני מסלולים, ולא רק לקבלת מתנות. "נמצאו שם דברים שלדעתי, למרבה הצער, הצדיקו את החשד, והתמונה השתנתה", אמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו