רגע לפני כניסתן לתוקף של המגבלות על פרסום סקרי הבחירות, מחקר חדש מטיל ספק באמינותה של אחת החלופות שעשויות למשוך את תשומת לב הציבור: פלטפורמת ההימורים פולימרקט (Polymarket). לפי ממצאי המחקר, עסקה של 152 דולר בלבד הספיקה כדי להציב את גדי איזנקוט בראש טבלת התחזיות, בעוד רכישה אחת של 100 אלף דולר הקפיצה את סיכוייו המוצגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכמעט שבע אחוזים.
פולימרקט מאפשרת למשתמשים להמר בכסף אמיתי על תוצאותיהם של אירועים פוליטיים וביטחוניים, כאשר מחירי העסקאות משמשים בסיס לחישוב הסיכויים המוצגים לציבור. הפלטפורמה פועלת באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, והמשתמשים סוחרים באמצעות ארנקים דיגיטליים, מבלי שזהותם האמיתית בהכרח גלויה לציבור.
אלא שמחקר חדש, שניתח יותר מ-1.24 מיליון עסקאות בפלטפורמה, מצביע על חולשה משמעותית במנגנון התחזיות. לפי החוקרים, בשווקים שבהם היקף המסחר נמוך, גם סכומים קטנים יחסית יכולים לחולל תנודות חדות ולהציג תמונה שאינה משקפת בהכרח שינוי אמיתי במצבם של המועמדים.
מחקר מקיף שנערך על ידי פרופ' מורן אופיר (הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה) פרופ' ג'ושוע מיטס (בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה) ודן זימרמן (חברת BETINT) בחן את הפעילות בשווקי החיזוי הפוליטיים והביטחוניים הנוגעים לישראל, ומצא כי בניגוד לתפיסה שלפיה התחזיות מבטאות את "חוכמת ההמונים", מספר מצומצם של סוחרים עשוי להשפיע באופן משמעותי על המחירים המוצגים לציבור.
152 דולר שהקפיצו את איזנקוט
אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע ליו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט. במקרה שתיעדו החוקרים, רכישה בסכום של 152 דולר בלבד הספיקה כדי להציב אותו בראש טבלת התחזיות בפולימרקט. מדובר בדוגמה חריגה לתופעה רחבה יותר: החוקרים איתרו 11 מקרים שבהם עסקאות בהיקף הנמוך מ-10,000 דולר הובילו לשינויים משמעותיים במחירים המוצגים בפלטפורמה.
המשמעות היא שגם השקעה כספית מצומצמת יכולה לשנות את דירוג המועמדים ולהציג לכאורה התחזקות פוליטית, אף שאין בכך בהכרח כדי להעיד על שינוי בתמיכת הבוחרים. בשונה מסקרי דעת קהל, המבוססים על תשובות של מדגם נשאלים, התחזיות בפולימרקט נגזרות מפעילות המסחר של המשתמשים.
מקרה נוסף שנבחן במחקר נוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו. החוקרים זיהו רכישה ממוקדת בהיקף של 100 אלף דולר, שהקפיצה את סיכוייו המוצגים בפלטפורמה מ-29.5% ל-36%, עלייה של 6.5 נקודות אחוז בעקבות עסקה אחת בלבד.
אלא שהפרט החריג ביותר היה המחיר ששילם הרוכש. לפי המחקר, העסקה בוצעה במחיר הגבוה ב-28 אלף דולר ממחיר השוק. החוקרים מציינים כי מדובר בהתנהגות מסחר חריגה, שעשויה להצביע על ניסיון להשפיע על המדד המוצג לציבור, ולא בהכרח על רצון להפיק רווח מהעסקה.
למרות הזינוק החד, ההשפעה הייתה זמנית בלבד. בתוך כשעתיים חזרו הסיכויים המוצגים לרמתם הקודמת. המקרה ממחיש כיצד עסקה בודדת עשויה ליצור מצג של שינוי משמעותי במצבו של מועמד, גם כאשר התנודה מתפוגגת במהירות.
הקשר המפתיע למלחמה
ממצא נוסף שעולה מהמחקר נוגע לזהות הסוחרים הפועלים בשוק התחזיות לבחירות בישראל. לפי החוקרים, 93% מהכסף בשוק זה מגיע מסוחרים המשתתפים במקביל גם בהימורים על אירועי הלחימה במזרח התיכון.
הנתון מצביע על חפיפה משמעותית בין המשתתפים בשוק ההימורים הפוליטי לבין אלה הפעילים בשווקים הביטחוניים. לטענת החוקרים, הדבר מעלה שאלות בנוגע למידת העצמאות של התחזיות הפוליטיות ולהשפעה האפשרית של קבוצת סוחרים מצומצמת על המחירים המוצגים לציבור.
המחקר מעלה גם חשד לשימוש במידע פנים בשווקי החיזוי הביטחוניים. החוקרים זיהו 16 חשבונות שרשמו רווחים גדולים מהימורים מוקדמים על תקיפות צבאיות והפסקות אש, עוד לפני שהאירועים התרחשו בפועל.
כך למשל, ארבעה חשבונות הרוויחו יחד 2.97 מיליון דולר מהימורים על הסכם בין ארצות הברית לאיראן. לדברי החוקרים, דפוסי הפעילות מעוררים חשד לשימוש במידע פנים, אך אין בהם כשלעצמם הוכחה לכך שהסוחרים החזיקו במידע כזה או שניסו להשפיע על מערכת הבחירות בישראל.
בנוסף, בניגוד לסקרי דעת קהל המתמקדים בבעלי זכות הבחירה בישראל, הפעילות בפולימרקט אינה מוגבלת למצביעים ישראלים. גם סוחרים מחוץ לישראל עשויים להשפיע על הסיכויים המוצגים בפלטפורמה.
ההימור הלילי בכותרות
ממצא נוסף נוגע לעיתוי העסקאות ולהשפעתן האפשרית על הסיקור התקשורתי. החוקרים זיהו 19 מקרים שבהם בוצעו הימורים בשעות הלילה או בסופי שבוע, בזמנים שבהם היקף המסחר נמוך יחסית. לפי המחקר, דפוס הפעילות מעלה חשד לניסיונות לייצר תנודות מלאכותיות במחירים, שעשויות בהמשך להפוך לכותרות בתקשורת.
כאשר מספר המשתמשים הפעילים נמוך, עסקה בודדת יכולה להשפיע באופן ניכר על מחיר השוק. בהמשך, אותה תנודה עשויה להתפרסם כשינוי בסיכוייו של מועמד לנצח בבחירות, גם אם לא התרחש שינוי של ממש במפת התמיכה הפוליטית.
כך עשוי להיווצר מעגל השפעה: דיווחים בתקשורת מעוררים פעילות של סוחרים, בעוד תנודות במחירי ההימורים הופכות בעצמן לדיווחים חדשותיים. לטענת החוקרים, המנגנון הזה עלול לאפשר למספר קטן של משתמשים אנונימיים להשפיע על השיח הציבורי.
פרופ׳ מורן אופיר מאוניברסיטת חיפה מסבירה: "אנחנו רואים שוק רזה ושברירי שקל מאוד להזיז במעט מאוד כסף, לצד השפעה כבדה והדדית מהתקשורת. מהלכים קטנים בשוק מקבלים את עוצמתם ועשויים להוביל להשפעה מהותית בגלל דיווחים בתקשורת, ודיווחים יכולים להיוולד בגלל תנודות מלאכותיות בשוק".
"כאשר משתמשים אנונימיים נפתחים שניות לפני ביצוע הימור בהקשרי הבחירות, ומשקיעים שמהמרים על המלחמה מנהלים גם את שוק הבחירות, לא מדובר ב'חכמת ההמונים', אלא בשוק רגיש במיוחד שחשוף להנדסת תודעה", היא מזהירה.
העיתוי שבו מתפרסמים הממצאים משמעותי במיוחד. עם כניסת המגבלות על פרסום סקרי הבחירות, עשויים רבים לפנות לפולימרקט כדי לנסות להעריך את מצב המועמדים. אלא שהמחקר מדגיש כי המחירים המוצגים בפלטפורמה אינם שקולים לסקר בחירות, וכי במקרים מסוימים ניתן להשפיע עליהם באמצעות מספר קטן של עסקאות.
המסקנה העולה מהממצאים היא שגם כאשר התחזיות מוצגות באחוזים מדויקים, אין משמעות הדבר שהן משקפות בהכרח את סיכויי המועמדים בפועל. בשוק שבו הימור של 152 דולר יכול לשנות את זהות המועמד המוביל, התנודות עשויות ללמד לא רק על ציפיות הסוחרים, אלא גם על מי שפעל כדי להשפיע על התמונה שהציבור רואה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו