שתי עתירות המונחות בימים אלה על שולחנו של בית המשפט העליון עוסקות בגישת תושבים פלסטינים לבתים ולאדמות באזור ח'רבת טרפין שבבנימין. באחת מהן מבקשות שתי משפחות מהכפר עטארה להורות לרשויות לפנות ישראלים שלטענתן השתלטו על בתיהן סמוך למאחז כפר טרפון, ומונעים מהן לשוב למקום.
לפי תיאור העתירה, לאחר הקמת המאחז באוגוסט 2025 החלו חסימות ואיומים כלפי המשפחות. בהמשך, לטענתן, הודיעו להן חיילים שהאזור הוכרז שטח צבאי סגור ועליהן לעזוב, אך גם לאחר שהצבא הבהיר שצו הסגירה אינו חל עליהם, ישראלים המשיכו למנוע את כניסתם והשתלטו על המבנים. ביולי 2026 פנו לבג"ץ בסיוע ארגון "יש דין".
לצד טענות המשפחות, עולה גם סוגיה הנוגעת למבנים עצמם: בארגון "שומרים על הנצח" טוענים כי שני הבתים שבמוקד העתירות נבנו על גבי אתר עתיקות מוכרז, תוך פגיעה בשרידים ארכיאולוגיים, וכי בעניינם הוצאו בעבר צווי הפסקת עבודה. לפי הארגון, קמ"ט ארכיאולוגיה הוציא את הצווים בעקבות עבודות באתר, ואף בוצעו במקום פעולות אכיפה והחרמת כלים.
"שאלת הבעלות בקרקע ושאלת חוקיות הבנייה הן שתי שאלות נפרדות", מדגישים בארגון. "כאשר מבנים מוקמים בלב אתר עתיקות וכאשר כבר הוצאו במקום צווי הפסקת עבודה, המידע הזה חייב להיות חלק מהתמונה המלאה המונחת בפני בית המשפט".
היסטוריה מימי בית שני
ח'רבת טרפין משתרע על פני כ־20 דונם, מדרום לכפר עטארה ומצפון לכביש 465. לפי התיעוד שמציג "שומרים על הנצח", נמצאו בו עדויות להתיישבות מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הביניים, ובעיקר מימי בית שני - בהן חלקי עמודים, אבני גזית ושרידי כנסייה בעלת רצפת פסיפס.
האתר לא נחפר במסודר, וסובל לאורך השנים מבורות שוד ומבנייה בלתי חוקית. כפי שפורסם ב"היום", כבר בנובמבר 2022 ביצע המנהל האזרחי אכיפה באתר ופינה שני מבנים, אך העבודות חודשו בהמשך.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, קרא למדינה להתערב: "הפגיעה באתרי העתיקות בבנימין היא פגיעה במורשת ההיסטורית שלנו. זו לא רק סוגיה של בנייה בלתי חוקית, אלא מאבק על שימור העדויות לקשר שלנו לארץ. אנו מצפים מהמדינה לפעול לעצירת ההרס ולשמירה על העתיקות גם בשטחי B".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו