"מצער ומקומם": בג"ץ דחה את עתירת משפחת קסטלמן

ביקורת חריפה, אך ללא חקירה פלילית: בג"ץ דחה היום (רביעי) את עתירת משפחתו של יובל קסטלמן ז"ל נגד ההחלטה שלא לחקור בפלילים את השוטרים שטיפלו בחקירת מותו ושחררו את גופתו לקבורה ללא נתיחה. השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ורות רונן קבעו כי התנהלות המשטרה הייתה "מצערת ומקוממת", אך לא מצאו עילה להתערב בהחלטת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה הליקויים אינם מבססים חשד לשיבוש מהלכי משפט.

קסטלמן נורה למוות ב-30 בנובמבר 2023, לאחר שהסתער על מחבלים שביצעו פיגוע ירי בצומת גבעת שאול בכניסה לירושלים. לפי פסק הדין, הוא היה בדרכו לעבודה כשיצא מרכבו עם נשקו האישי ורץ לעבר המחבלים. לאחר שנוטרלו, אחד מהם בידיו, התרחק מרכבם, השליך את אקדחו, הסיר את מעילו, השליך את תעודת הזהות שלו לפניו, כרע על ברכיו והרים ידיים כדי שלא ייחשד כמחבל. למרות זאת, נורה בידי חייל מילואים שנכח במקום. הוא פונה לבית החולים שערי צדק, ובהמשך היום נקבע מותו.

הגופה שוחררה ללא נתיחה

בליל הפיגוע הודיעה המשטרה כי אין מקום לחקירה פלילית, משום שמדובר באירוע ירי דו-צדדי. גופתו של קסטלמן שוחררה לקבורה ללא נתיחה בהחלטת ראש צוות החקירה, רפ"ק נדב כוגן, ובאישור מפקד ימ"ר ירושלים דאז. רק לאחר שפורסם בתקשורת סרטון שתיעד את רגעיו האחרונים, שינתה המשטרה את עמדתה ופתחה בחקירה, במקביל לחקירת מצ"ח.

בהמשך הועברה החקירה למצ"ח באופן בלעדי, ובהסכמת המשפחה הוצאה גופתו של קסטלמן מקברה לצורך נתיחה. בעקבות ממצאיה פתחה מח"ש בבדיקה, בהנחיית פרקליט המדינה, כדי לברר אם גורמי המשטרה ביצעו עבירה של שיבוש מהלכי משפט. באפריל 2024 הודיעה מח"ש כי נמצאו ליקויים בהתנהלותם, אך לא נמצא חשד לעבירה פלילית.

המשפחה הגישה ערר ליועצת המשפטית לממשלה. בתחילה הודיעה היועצת כי היא מנועה מלדון בו בשל מעורבותה בפרשה בשלביה המוקדמים, אך בהמשך חזרה בה והודיעה שתבחן אותו לעומק. במרץ השנה דחתה את הערר.

ליקויים, ללא חשד פלילי

בהחלטתה קבעה היועצת כי על סמך המידע שהיה בידי צוות החקירה בעת שחרור הגופה, ניתן היה להסיק שלא תהיה לנתיחה תרומה ראייתית המצדיקה את עיכוב הקבורה. בין היתר, המסמך הראשוני שתיאר את ממצאי בדיקת הסי-טי לא הצביע על קליעים בגופו של קסטלמן, ולא הוצאו קליעים בניתוח החירום שעבר. עוד ציינה כי בפועל לא נגרם נזק ראייתי בתיק.

לצד זאת, הצביעה היועצת על תיעוד לקוי של פעולות החקירה בזמן אמת, ליקויים בקשר עם המשפחה ואי-ביצוע חלק מהפעולות הנדרשות לפני שחרור הגופה. כמו כן, כוגן לא פעל לקבל את אישור פרקליטות המחוז לשחרורה, כנדרש בנוהלי המשטרה.

בעתירה טענה המשפחה כי היועצת לא נתנה משקל ראוי למזכרים שערך כוגן ולהקלטות שיחותיו עם בני המשפחה. לשיטתה, פעולותיו לאחר שחרור הגופה נועדו לחפות על ההחלטה השגויה ומבססות חשד לשיבוש חקירה. המשפחה העלתה גם טענות לחוסרים בבדיקת מח"ש.

השופט מינץ, שכתב את פסק הדין, קבע כי הטענות נבחנו באופן יסודי. "אכן, חומר הראיות האמור מגלה כי נפלו ליקויים רבים בחקירה הראשונית של מותו של יובל ז"ל", כתב, אך הדגיש כי היועצת לא התעלמה מהם, אלא קבעה שאין בהם כדי לבסס חשד לשיבוש מהלכי משפט. השופטים הזכירו כי התערבות בהחלטות רשויות האכיפה אם לפתוח בחקירה שמורה למקרים חריגים ונדירים.

"להפיק את הלקחים"

גם בקשת המשפחה לקבל את דוח הבדיקה הפנימית שערכה המשטרה נדחתה במסגרת העתירה. עם זאת, השופטים הבהירו כי המשפחה רשאית להשיג על ההחלטה שלא למסור לה את הדוח בהליך המתאים.

בסיום פסק הדין הביעו השופטים השתתפות בצער המשפחה והוקרה למעשיו של קסטלמן. "אנו מוקירים את אומץ ליבו של יובל ז"ל, אשר פעל ללא היסוס לנטרול המחבלים ולהצלת חיים", כתבו. לצד דחיית העתירה הדגישו: "חזקה על רשויות האכיפה כי יופקו הלקחים הנדרשים כדי למנוע הישנות של מחדלים אלו".