בג"ץ בלם את מינוי מנהל רמ"י? ההחלטה שמאחורי המתקפה של סמוטריץ’

בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את בקשתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הבינוי והשיכון חיים כץ להורות על יישום פסק הדין בעניין מינוי מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בהחלטתם, הבהירו השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב כי פסק הדין שניתן בחודש יולי לא הכריע בשאלת קידום המינוי בתקופת הבחירות, וכי ההליך שהסתיים אינו המסגרת המתאימה להכרעה במחלוקת בין השרים לייעוץ המשפטי.

משמעות ההחלטה היא שבג"ץ לא הכריע אם ניתן לקדם את מינוי מנהל הרשות בתקופת הבחירות, וגם לא קבע כי יש להמתין עד לאחריהן. למעשה, השופטים הבהירו כי המחלוקת המשפטית אינה יכולה להתברר במסגרת ההליך הקודם, שהסתיים עם מתן פסק הדין.

אז מה נקבע בפסק הדין בחודש יולי?

ב-15 ביולי נתן בג"ץ תוקף של פסק דין למתווה מוסכם בעקבות העתירות שהוגשו נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל הקבוע של רמ"י. במסגרת המתווה בוטל מינויו של אליהו, על רקע הזיקה ברמה גבוהה בינו לבין שר האוצר סמוטריץ', המחייבת בחינה של כישורים מיוחדים המקנים לו יתרון ממשי על פני מועמדים אחרים.

לפי המתווה, שניים מחברי ועדת האיתור יוחלפו, והוועדה בהרכבה החדש תראיין מחדש את שלושת המועמדים שקיבלו את הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר. הוועדה רשאית לזמן מועמדים נוספים, ובסיום עבודתה תעביר את המלצתה לדרג הממנה.

עוד נקבע כי לבנתיים ימונה ממלא מקום למנהל הרשות, בהתאם לסעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים. השופטים אז הבהירו כי ההחלטה לא שוללת את האפשרות שאליהו עצמו ישמש ממלא מקום, וזו הייתה כוונת הממשלה.

במהלך גיבוש המתווה ביקשו נציגי השרים להבהיר כי כהונת ממלא המקום תימשך עד למינוי מנהל קבוע. ואולם, בפסק הדין לא נקבע הסדר כזה, אלא הופנה מינוי ממלא המקום להוראות החוק.

בהתאם לחוק, ניתן למנות ממלא מקום לשלושה חודשים ולהאריך את כהונתו עד לשישה חודשים לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה. הארכה מעבר לשישה חודשים מחייבת נסיבות מיוחדות ואת הסכמת הנציב והיועצת המשפטית לממשלה, לצד הודעה לממשלה.

המחלוקת התחדשה לאחר שהיועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון הבהירה לשר כץ כי לצורך הארכה נוספת של מילוי המקום יש להביא בחשבון גם את שלושת החודשים שבהם כיהן עידן מועלם כממלא מקום, לפני מינויו של אליהו למנהל הקבוע.

מנגד, השרים טענו כי מינויו של אליהו כממלא מקום ביולי היה מינוי חדש, ולכן ניתן להאריך את כהונתו בשלושה חודשים נוספים ללא צורך בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה.

בעקבות המחלוקת פנו נתניהו, סמוטריץ' וכץ לבג"ץ בטענה כי הייעוץ המשפטי מסכל את פסק הדין, הן באמצעות מניעת קידום מינוי הקבע בתקופת הבחירות והן באמצעות הצבת קשיים בפני הארכת כהונתו של אליהו כממלא מקום.

אלא שבית המשפט הבהיר היום כי המחלוקת אינה יכולה להיות מוכרעת במסגרת ההליך שכבר הסתיים, והפנה את השרים לפעול באפיקים המקובלים ככל שהם חולקים על חוות הדעת של היועצת המשפטית למשרד הבינוי והשיכון.

כלומר, באפשרותם להשיג על חוות הדעת, או לחלופין לבקש את הסכמת נציב שירות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה להארכת כהונתו של אליהו, כפי שנדרש בחוות דעתה. לפי מה שנודע ל"היום", ניסיון כזה לאשר מול היועמ"שית והנציב לא נעשה.

סמוטריץ' תקף את בג"ץ - אך ייחס לו קביעה שלא ניתנה

בתגובה להחלטה תקף הערב שר האוצר סמוטריץ' את בית המשפט וטען כי בג"ץ אסר על מינוי מנהל רמ"י עד לאחר הבחירות. "פסק הדין של בית המשפט היום הוא עוול, הוא עוול ציוני, עוול יהודי, אבל בעיקר עוול משפטי", אמר.

לדבריו, "בית המשפט בלי שום סיבה משתף פעולה עם גלי בהרב-מיארה וחוסם בכוח - כמעט הייתי אומר באלימות, באלימות לגמרי - את זכויותינו וחובותינו". סמוטריץ' הוסיף כי בכוונתו לפעול לשינוי מערכת המשפט ואמר: "אנחנו נסלק משם גורמים קיצוניים שהשתלטו על המערכת הזאת".

אלא שבניגוד לאופן שבו הציג סמוטריץ' את ההחלטה, בג"ץ לא אסר על מינוי מנהל הרשות עד לאחר הבחירות, ואף לא קבע כי יש לדחות את המינוי למועד זה. השופטים הבהירו במפורש כי פסק הדין מיולי כלל לא עסק בשאלת המינויים בתקופת הבחירות, וכי ככל שהשרים חולקים על חוות הדעת המשפטית המגבילה את קידום המינוי, עליהם לפעול נגדה בהליך המתאים.