"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צה"ל מודה בדיון אצל היועמ"שית: עצרנו את מעצרי העריקים היזומים

בדיון מיוחד לבחינת אכיפת פסיקת בג"ץ לגיוס חרדים, מתח המשנה ליועמ"שית ביקורת חריפה על הצבא שהפסיק לבצע מעצרי משתמטים • בצה"ל התחייבו לחדש את המעצרים החודש, וחשפו: עשרות חרדים עריקים נתפסו במעברי הגבול - חלקם הצליחו לצאת מהארץ באין מפריע ונעצרו רק בחזרתם מחו"ל • וגם: המקום שמסתמן כ"מוקד מילוט"

0השמעה
מחאת חסידי גור נגד מעצר עריק מהחסידות , ללא
מחאת חסידי גור נגד מעצר עריק מהחסידות | צילום: ללא

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד״ר גיל לימון, מתח ביקורת על היקף האכיפה נגד משתמטים ועריקים וקבע כי העובדה שבמשך תקופה ממושכת לא מתקיימת פעילות אכיפה יזומה, לרבות מעצרים, אינה הולמת את צורכי הביטחון ואת עקרון השוויון. בצה״ל הודיעו כי הפעילות היזומה צפויה להתחדש כבר במהלך חודש אוקטובר.

הדברים עולים מסיכום דיון שנערך היום (שלישי) בנושא יישום פסק הדין בעניין גיוס בני הישיבות וסטטוס פעולות האכיפה נגד חייבי גיוס. הדיון נערך בראשות לימון ובהשתתפות בכירים בצה״ל, במשטרה, ברשות האוכלוסין ובמשרד המשפטים. מטרתו הייתה לבחון את נתוני הגיוס והאכיפה בחודשים אוגוסט וספטמבר, על רקע פסיקות בג״ץ והחובה לאכוף את חובת הגיוס באופן שוויוני ואחיד על כלל חייבי הגיוס, ובהם תלמידי הישיבות מהציבור החרדי.

מהומות קשות במודיעין: חרדים מוחים בעקבות הגעת המשטרה לעצור עריק

נמלטים דרך נתב"ג וטאבה

אחד הנתונים הבולטים שהוצגו בדיון נוגע למבצע האכיפה שנערך במעברי הגבול בין 1 ל־22 בספטמבר, בתקופת החגים ועל רקע היקף הנסיעות לאומן. רשות האוכלוסין והמשטרה הצבאית, בשיתוף משטרת ישראל וביטחון נתב״ג, ריכזו מאמצים בנתב״ג, במעבר אלנבי ובמעבר טאבה.

במהלך התקופה נעצרו 212 עריקים ומשתמטים, כאשר לפי ההערכה 163 מהם בני הציבור החרדי. כל 212 העצורים הועמדו לדין, מרביתם בהליך משמעתי.

עוד התברר כי מעבר טאבה הפך למוקד משמעותי של פעילות אכיפה: 20 משתמטים, שלהערכת גורמי הצבא משתייכים לציבור החרדי, נתפסו במקום בעת שניסו לצאת מישראל.

מוקד משמעותי. מעבר טאבה | צילום: רן שאולי

בנתב״ג נתפסו בסך הכול 188 עריקים ומשתמטים. אלא ש־64 מהם נתפסו רק כאשר חזרו לישראל – נתון שלפי סיכום הדיון מעלה חשש לקיומן של ״פרצות״ באכיפת איסור היציאה מהארץ. ברשות האוכלוסין מסרו כי פרצות שאותרו נסגרו במהירות, וכי מקרים שבהם בוצעה לכאורה עבירה פלילית של ״גניבת גבול״ הועברו לטיפול המשטרה או צה״ל.

בעקבות הנתונים הוחלט לקיים דיון ייעודי ומצומצם בראשות המשנה ליועמ״שית ובהשתתפות רשות האוכלוסין, כדי לבחון את הפרצות שהתגלו במערך הביקורת והאכיפה בנתב״ג ואת המענים שניתנו להן.

רק 10 עצורים בחודשיים

לצד הפעילות במעברי הגבול, התמונה שהוצגה באשר לאכיפה בתוך ישראל שונה. גורמי הצבא מסרו כי בתקופה האחרונה, בין היתר בשל ריכוז המאמצים במעברי הגבול וההתאמות לתקופת החגים, ככלל לא התקיימה אכיפה יזומה ולא בוצעו מעצרים במסגרת פעילות כזו.

מחאת חרדים על מעצר עריק מחוץ לכותלי כלא 10 | צילום: ללא קרדיט

לפי נוהל משותף שגובש בין צה״ל למשטרה, כאשר שוטר נתקל באקראי בעריק או במשתמט, עליו לעכב אותו למשך 30 דקות, שבמהלכן אמורים להגיע למקום נציגי המשטרה הצבאית. אלא שלפי גורמי הצבא, בחודשיים האחרונים היקף המעצרים שנבע מפעילות זו הסתכם במעצרים ספורים בלבד – כעשרה חייבי גיוס.

בצה״ל הודיעו בדיון כי החל מאוקטובר תחודש האכיפה היזומה. הפעילות אמורה להיות מתואמת מראש בין המשטרה הצבאית לבין תחנות משטרת ישראל הרלוונטיות, כדי לאפשר היערכות משותפת ומתן מענה משטרתי במקרה של אירועים חריגים.

נתונים נוספים נוגעים להעמדה לדין של משתמטים. מתחילת שנת 2026 ועד 23 בספטמבר הוגשו 360 כתבי אישום נגד משתמטים משירות צבאי. מתוכם, 49 בלבד הוגשו נגד חייבי גיוס שלהערכת התביעה הצבאית הם בני הציבור החרדי.

"צאו והפגינו בלילה". קריאה לחרדים להצטרף לתהלוכה נגד מעצר עריקים | צילום: ללא קרדיט

בתביעה הצבאית ציינו כי אף שמספר כתבי האישום אינו גבוה, בחודש ספטמבר נרשמה עלייה מסוימת, בין היתר בעקבות הפעילות במעברי הגבול. עד חודש יוני הוגשו 16 כתבי אישום בלבד נגד חייבי גיוס מהציבור החרדי – כך שבחודשים שלאחר מכן נוספו 33 כתבי אישום נוספים.

במקביל מקודמים צעדים להחמרת האכיפה. כיום מקודמת הורדת הרף להעמדה לדין בגין השתמטות מתקופה של שנה וחצי לשנה, וכן העמדה לדין של עריקי בקו״ם כבר לאחר 30 ימים. לפי סיכום הדיון, המהלכים צפויים להיות מושלמים בקרוב, לאחר שנבדקו טענות שהעלתה הסנגוריה הצבאית. גם תיקון פקודת הדין המשמעתי נמצא בשלבים מתקדמים.

"לא הולם את צרכי הביטחון"

בסיכום הדיון בירך המשנה ליועמשית על שיתוף הפעולה בין הגופים, ובפרט על העברת המידע והפעילות במעברי הגבול. עם זאת, הוא קבע כי המצב הקיים אינו מספק.

״ברי כי נדרש לשפר בדחיפות את היקפי ומאמצי האכיפה״, נכתב בסיכום, וזאת כדי לקדם את חובת הגיוס באופן שיהלום את צורכי הביטחון של צה״ל ומדינת ישראל ואת עקרון השוויון בין כלל חייבי הגיוס.

ד״ר לימון מתח ביקורת מפורשת על הפסקת פעילות האכיפה היזומה: ״העובדה כי מזה זמן לא מבוטל לא מתבצעת פעילות יזומה מול משתמטים ועריקים, לרבות מעצרים, אינה הולמת את צרכי הביטחון״. בסיכום הודגש כי הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח עמדת הפיקוד הבכיר בצה״ל שלפיה הגדלת הצבא הסדיר היא ״צורך אסטרטגי״.

עוד נקבע כי המצב אינו עולה בקנה אחד עם ערך השוויון, עם התחייבויות המדינה לבג״ץ ועם פסק הדין שבו הורה בית המשפט על בטלות החוק שמנע ביצוע מעצרים של תלמידי ישיבות. בהתאם לכך הורה לימון למשטרה הצבאית לשוב בהקדם לפעולות אכיפה יזומות, בתיאום עם משטרת ישראל.

לקראת הודעת העדכון שעל המדינה להגיש לבית המשפט עד ה-15 באוקטובר, נדרשו צה״ל, המשטרה והפרקליטות הצבאית להעביר עד ה-12 באוקטובר שורה של נתונים: מספר המעצרים בקרב משתמטים ובקרב חייבי גיוס חרדים בפרט; מספר כתבי האישום וההליכים המשמעתיים; נתונים עדכניים על מספר המתגייסים מהציבור החרדי; התקדמות בהורדת רף ההעמדה לדין; וכן פירוט מצד המשטרה על הטיפול במקרי ״גניבת הגבול״ שעליהם דיווחה רשות האוכלוסין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר