"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדילמה של אבו שחאדה: לסגת - או להילחם עד הסוף

לאחר המלצת נשיא העליון יצחק עמית לח"כ מבל"ד להסיר את מועמדותו לכנסת כי יש רוב מוחלט לפסילתו, הוא ומפלגתו מתלבטים • קבלת ההמלצה תעניק "ניצחון מוחלט" לבן גביר, בעוד שהמשך המאבק יוכל לקבוע תקדים ברף שמוביל לפסילת מועמדים

0השמעה
סאמי אבו שחאדה , יונתן זינדל/ פלאש 90
סאמי אבו שחאדה | צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

בבל"ד מתלבטים בשאלה שעשויה להשפיע לא רק על גורלו הפוליטי של יו"ר המפלגה, סמי אבו שחאדה, אלא גם על כללי המשחק בכל מערכות הבחירות הבאות: האם להמשיך בערעור לבית המשפט העליון על פסילתו, או למשוך אותו.

בבסיס ההתלבטות עומד חשש משפטי. לאורך השנים קבע בית המשפט העליון רף גבוה לפסילת מועמדים ורשימות מכוח סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, ודרש כי הראיות נגד המועמד יגיעו לכדי "מסה קריטית" - הצטברות של התבטאויות ומעשים המעידים על מטרה דומיננטית ופעילות ממשית, ולא אמירה מבודדת.

״תחזירו לנו את החטופים הישראלים, ואנחנו נמשיך להרוג אתכם״ סמי אבו שחאדה על עסקת החטופים | //ללק

בבל"ד חוששים כי אם הערעור יידחה והפסילה תאושר, ייווצר תקדים שלפיו די בביטוי אחד כדי לפסול מועמד מלהתמודד לכנסת.

השאלה חורגת מעניינו האישי של אבו שחאדה. לפי ההיגיון הזה, הפסד בעליון עלול להפוך לכלי שישמש בעתיד נגד מועמדים נוספים, מבל"ד ומחוצה לה, ולהוריד באופן משמעותי את הרף שנקבע בפסיקה.

מנגד, למשיכת הערעור יש מחיר פוליטי ותדמיתי לא מבוטל. משיכה כזו עלולה להתפרש כהודאה דה־פקטו בכך שההתבטאויות שיוחסו לאבו שחאדה אכן חצו את הקו, וכוויתור ללא קרב.

בן גביר בדיון על פסילת אבו שחאדה | צילום: יוני ריקנר

יתרה מכך, היא תאפשר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהוביל את המאבק לפסילתו, להציג את התוצאה כניצחון מוחלט, בלי שבית המשפט יידרש לבחון את טענותיו לגופן.

ההחלטה הסופית תתקבל בסופו של דבר במוסדות בל"ד, ולא על ידי אבו שחאדה לבדו. ההכרעה צפויה לשקלל בין השיקול המשפטי ארוך הטווח לבין השיקול הפוליטי המיידי, ערב מערכת בחירות שבה כל הצבעה בחברה הערבית עשויה להכריע את עתיד המפלגה.

אם יוחלט למשוך את הערעור, אבו שחאדה לא ישובץ ברשימה, ומקומו יתמלא לפי סדר המועמדים ברשימה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית. משמעות הדבר היא שהמועמד הבא בתור יעלה מקום, ללא צורך בהליך פנימי חדש.

לצד השיקולים המשפטיים, יש מי שרואים דווקא בפסילה הזדמנות. ההערכה בזירה הפוליטית הערבית היא כי פסילתו של אבו שחאדה עשויה לתמרץ מצביעים ערבים להגיע לקלפיות, כתגובת נגד למה שמוצג בחברה הערבית כניסיון להדיר את נציגיה מהכנסת.

בעבר, מהלכי פסילה דומים נוצלו על ידי המפלגות הערביות כמנוף לגיוס והגברת שיעורי ההצבעה, בתקופה שבה שיעור ההשתתפות בחברה הערבית נחשב לאחד הגורמים המכריעים במפת הגושים.

בכך מתחדדת הדילמה: האם להילחם בעליון ולהסתכן בתקדים מסוכן, או לסגת, לספוג את הביקורת, ולתעל את תחושת הפגיעה לאנרגיה אלקטורלית ביום הבחירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר