"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עכשיו אפשר לפרסם

התעלם מאזהרת הנגדת ו': אריה עמידרור הוא קמ"ן אוגדת עזה שהודח מצה"ל

בפסק הדין נקבע כי האינטרס הציבורי בפרסום השם, לצד פרסומים קודמים ברשתות, מצדיקים את הסרת איסור הפרסום • עמידרור טען כי חשיפת זהותו עלולה לחשוף אותו לסיכונים ביטחוניים ולפגוע בפרטיותו • הקמ"ן המודח הוא בנו של יעקב עמידרור

| עודכן:
0השמעה
 טבח 7 באוקטובר , אי.אף.פי
טבח 7 באוקטובר | צילום: אי.אף.פי

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את הערעור והתיר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר - אריה עמידרור. סא"ל עמידרור הוא בנו של אלוף במיל' יעקב עמידרור, ראש המל"ל לשעבר.

ההליך בעניינו של סא"ל א' החל בעקבות החלטת הרמטכ"ל מ-23 בנובמבר 2025, שלפיה שורה של מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית לטבח 7 באוקטובר, וכי יש מקום לנקוט בעניינם צעדים פיקודיים.

לאחר הטבח והקרבות הקשים: פרשן "ישראל היום" יואב לימור בסיור ביישובי עוטף עזה

הערעור נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מ-7 בספטמבר, שהתירה את פרסום שמו של עמידרור. לטענתו, פרסום זהותו כקצין במערך המודיעין עלול לחשוף אותו לסיכונים ביטחוניים ולפגוע בפרטיותו.

השופטים כתבו: "בהיעדר מניעה ביטחונית לפרסום שמו של המערער; בהתחשב בשלל הפרסומים ברשתות החברתיות; בהתחשב באינטרס הציבורי בפרסום השם; ובהתחשב כי גם לשיטת המערער עצמו ספק אם תהיה מניעה לפרסום שמו תוך מספר חודשים - אין מקום להותיר על כנו את איסור הפרסום, ומשכך, ניתן לפרסם את שמו".

אריה עמידרור, קמ"ן עזה לשעבר | צילום: ללא

השופטים התייחסו גם למתח שבין ביטחון המדינה, ביטחונו האישי ופרטיותו של עמידרור, לבין עקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת ואמון הציבור. בפסק הדין נקבע כי במקרה זה קיים "אינטרס ציבורי מובהק" בפרסום.

ההתפתחות מגיעה בהמשך לפרסום ב"היום" בחודש שעבר, שבו נחשף כי צה"ל החליט לסיים את שירותו של סא"ל עמידרור, ששימש קמ"ן אוגדת עזה, בעקבות ההליכים שננקטו בעניינו.

העתירה, ההקפאה וההכרעה נגד עמידרור

הדיון בעניינו נמשך חודשים ארוכים שבסופם הוחלט להדיחו מתפקידו. עמידרור בחר לנהל מאבק משפטי בניסיון לבלום את המהלך. במרץ האחרון הוא עתר לבית המשפט נגד כינוס הוועדה שאמורה הייתה לדון בעניינו. בעקבות העתירה הוצא צו איסור פרסום על פרטי ההליך ובית המשפט הורה להקפיא את דיוני הוועדה עד להכרעה משפטית.

קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר | צילום: לירון מולדובן

בסוף חודש יוני פסק בית המשפט נגד עמידרור ודחה את כל טענותיו. בפסק הדין נקבע כי הליך סיום השירות בוצע כדין ובסמכות מלאה. השופטים קבעו כי "רשויות הצבא יכולות ליזום סיום שירות של חייל שפעל תוך כשל מקצועי ופיקודי", והדגישו כי זכות הטיעון שלו נשמרה במלואה לאורך התהליך.

התעלם מהתרעות והתייחס לתקיפה כתרחיש "דמיוני"

סא״ל עמידרור עמד בשנים האחרונות במוקד ביקורת חריפה על התנהלות מערך המודיעין באוגדת עזה בתקופה שקדמה למתקפת 7 באוקטובר. לפי פרסומים קודמים, הנגדת ו', ששירתה במערך המודיעין, התריעה בפניו על אימונים חריגים של מערך הנוח'בה ועל האפשרות שחמאס נערך לתרחיש מלחמה רחב. בתכתובות שפורסמו לאחר מכן תיאר סא"ל עמידרור את התרחיש כ"דמיוני" והתייחס לחלק מהאימונים כאל "וואסח ותצוגת תכלית".

עוד פורסם כי במשך חודשים לא התקיים דיון מסודר באימונים החריגים, וכאשר לבסוף נקבע דיון בנושא, הנגדת ו' לא זומנה אליו. לפי אותם פרסומים, המידע על האימונים החריגים גם לא הוצג במועד למפקד אוגדת עזה ולקמ"ן פיקוד הדרום. דיון שבו אמור היה הנושא להיות מוצג למפקד האוגדה נקבע לאחר החגים – אך בעקבות מתקפת 7 באוקטובר לא התקיים.

למרות הכשלים שיוחסו לו, סא"ל עמידרור לא התפטר לאחר המתקפה והשלים את כהונתו כקמ"ן אוגדת עזה. לאחר מכן הוא אף שובץ לתקופה בתפקידים נוספים באגף המודיעין, בהם כפרויקטור ביחידה 9900 ובתפקיד נוסף במפקדת קצין המודיעין הראשי. גם לאחר החלטת הרמטכ"ל לפתוח בהליך לסיום שירותו, סא"ל א' לא ביקש לפרוש מצה"ל והמשיך להיות בשירות עד להשלמת ההליך בעניינו.

אביו יעקב עמידרור הוזכר כמועמד לוועדת החקירה

בסוף שנת 2025 פורסם ב"היום" כי קואליציה שוקלת את מינוי יעקב עמידרור ויעקב נגל לנציגי הוועדה מטעמה, וכן, מתכוונת למנות כנציגת האופוזיציה את עינת וילף מתוך הנחה של הקואליציה שוילף מקובלת על האופוזיציה.

יעקב עמידרור, אביו של אריה עמידרור | צילום: אורן בן חקון

התגובות לפרסום שמו של עמידרור

בתגובה להחלטה נמסר מ"מועצת אוקטובר" כי המשפחות "מודות לבית המשפט העליון על החלטה ראויה וצודקת לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה אריה עמידרור, שניסה להסתיר את זהותו ולהמשיך בקריירה שלו כאילו לא אירע במשמרת שלו האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה".

לדבריהם, "עמידרור התעלם משורה ארוכה של אזהרות, בדגש על ניסיונות האזהרה של הנגדת ו'.
ועדת החקירה הממלכתית שחייבת לקום מיד אחרי הבחירות תחקור גם אותו".

עפרי ביבס אחותו של ירדן התראיינה לעמרי אסנהיים ויואב קרקובסקי ברשת ב' והתייחסה להתרת שמו של עמידורור: "את השם הכרתי לפני, חושבת שזה מצטרף לשורת גילויים שעיתונאים ומשפחות גילו באופן עצמאי. זה רק עוד סיבה למה צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית, לא ככה הדברים צריכים להתגלות, אלא בצורה שנקבעה בחוק. וזה אחד המאבקים של משפחות נפגעי השבעה באוקטובר וזה עדין לא קרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר