ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש תביעת לשון הרע בסך 2.6 מיליון שקל נגד שורה של כלי תקשורת ועיתונאים, בעקבות פרסומים שלפיהם קיבל לפני מתקפת השבעה באוקטובר, התרעות ממנהיגים זרים על מהלך צפוי של חמאס - אך לא העביר אותן לגורמי הביטחון. נתניהו מכחיש את הטענות וטוען כי מדובר בפרסומים כוזבים.
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הוצאת "הארץ" והעיתונאים שלומי אלדר, רותי יובל ואורי משגב; נגד "ידיעות אחרונות", ynet והפרשן נדב אייל; נגד חברת החדשות של ערוץ 12 והעיתונאי ברק רביד; וכן נגד אטילה שומפלבי.
בכתב התביעה מתייחס נתניהו לשתי טענות מרכזיות שפורסמו בתקופה האחרונה. לפי הפרסום ב"הארץ", כשבוע וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר קיבל נתניהו שיחת טלפון ממושכת מנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, ובה הוזהר מפני מהלך גדול של חמאס. בפרסום נטען כי נתניהו לא עדכן את ראשי מערכת הביטחון באזהרה.
הטענה השנייה פורסמה ב־ynet, ולפיה עבאס כאמל, מי שכיהן אז כראש המודיעין המצרי, פנה לנתניהו כעשרה ימים לפני המתקפה והתריע מפני "משהו חריג מכיוון עזה". גם במקרה זה נטען כי המידע לא הועבר לראשי מערכת הביטחון.
נתניהו מכחיש כי התקיימו שיחות או פניות כאלה. בכתב התביעה נכתב כי "לא התקיימה כל שיחת טלפון, פנייה או תקשורת אישית ישירה לתובע מצד נשיא האמירויות או מצד ראש המודיעין המצרי".
עוד נטען כי "לא נמצא כל תיעוד, זכר, פלט שיחות או תימוכין לשיחות טלפון נטענות אלו במערכות הרשמיות של משרד ראש הממשלה". את הפרסומים מגדיר נתניהו "עלילת שקר שאין בה שמץ של אמת, שלא הייתה ולא נבראה".
"ניסיון לגנוב את הבחירות"
התביעה מתייחסת גם לפרסומים ולתגובות שנלוו לדיווחים. בין היתר טוען נתניהו כי אורי משגב שיתף את הכתבה וכתב: "אז מתברר שכן הייתה בגידה מבפנים", ואילו אטילה שומפלבי כתב כי "ההיסטוריה כבר כותבת את הרשעתה". לטענת נתניהו, הפרסומים הציגו את הטענות נגדו כעובדות ואף ייחסו לו בגידה.
עוד טוען ראש הממשלה כי הפרסומים נעשו בזדון ובתזמון שנועד להשפיע על מערכת הבחירות. בכתב התביעה הוא מתאר אותם כ"ניסיון בוטה לגנוב את הבחירות ולזהם את ההליך הדמוקרטי".
נתניהו מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים בפיצויים בסכום כולל של לפחות 2.6 מיליון שקל, שהוא סכום התביעה לצורכי אגרה. לטענתו, מדובר בעשרות פרסומים נפרדים, והוא דורש פיצוי של עד 170 אלף שקל לכל פרסום, או לחלופין לפחות 85 אלף שקל, ללא הוכחת נזק.
התביעה עשויה לפתוח את שאלת ההתרעות לבירור משפטי
אם נתניהו יבחר לנהל את התביעה עד תום, ההליך עשוי להוביל לבירור עובדתי רחב של סוגיות שנמצאות גם בלב הדרישה להקמת ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר: אילו התרעות, אם בכלל, הגיעו לראש הממשלה לפני הטבח, איזה מידע הגיע לגורמי מערכת הביטחון ומה נעשה בעקבותיו.
במסגרת ההליך עשויים הצדדים לבקש גילוי מסמכים, להציג תיעוד ולזמן עדים הנוגעים לפרסומים ולמידע שעליו התבססו. בכך עשויה תביעת לשון הרע להפוך גם לזירה שבה יתבררו חלק מהטענות הנוגעות לאזהרות שקדמו למתקפה.
עם זאת, קיימת גם אפשרות שההליך לא יגיע לשלב של בירור ראייתי מלא - בין אם בשל הסדר בין הצדדים, מחיקת התביעה או התפתחויות משפטיות אחרות.
אם במקביל תוקם ועדת חקירה שתעסוק באירועי השבעה באוקטובר ובהתרעות שקדמו להם, עשויה לעלות גם שאלת עיכוב ההליך האזרחי עד לסיום עבודת הוועדה. במקרה כזה, בירור התביעה עשוי להידחות לתקופה ממושכת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו