הסיוט של כל מי שחושש ממעלית: תושב נתיבות נלכד ונפצע - זה הפיצוי שיקבל

זה כנראה אחד התרחישים המפחידים ביותר עבור כל מי שחושש ממעליות: להיכנס, ללחוץ על הכפתור ולהרגיש לפתע שהמעלית נופלת. עבור ב', רואה חשבון עצמאי מנתיבות, התרחיש הזה הפך למציאות כואבת ומטלטלת.

בחודש פברואר 2019, בסביבות השעה שש בערב, סיים ב' את יום העבודה במשרדו שבקומה השנייה במתחם משרדים בנתיבות. הוא נכנס למעלית יחד עם שותפו והשניים החלו לרדת לכיוון קומת הקרקע. אלא שלדבריו, זמן קצר לאחר שהמעלית החלה לנוע, היא נפלה מטה. מעוצמת האירוע הוא נחבט בגבו התחתון, באגן ובראש, בעוד שגם שותפו נפל. השניים מצאו את עצמם לכודים בתוך המעלית החשוכה, בין קומת הקרקע לקומה הראשונה.

רק כעבור כ-40 דקות חולצו השניים בידי צוותי כיבוי אש. ב' פונה באמבולנס לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם התלונן על כאבים בגב התחתון, בירך ובברכיים. לטענתו, התאונה לא הגיעה משום מקום: עוד קודם לכן הוא ושותפו נתקלו בתקלות חוזרות במעלית ופנו בנושא להנהלת המתחם. כשבועיים בלבד לפני האירוע, לדבריהם, אף נאמר להם כי "נשבר חוט במעלית" וכי נדרש תיקון. לאחר מכן נמסר להם שהתקלה תוקנה.

אלא שהחילוץ מהמעלית לא סיים את הפרשה. בימים ובחודשים שלאחר האירוע החל ב' לדווח על הידרדרות במצבו. ימים ספורים לאחר התאונה כבר תועד אצלו קושי משמעותי בהליכה ובשינויי תנוחה, ובהמשך נמצאו ממצאים באגן שיכלו להתאים לשבר בשלבי ריפוי. בשנים שלאחר מכן תועדו כאבים בגב ובאגן, צליעה וקשיי הליכה. תחילה החל להיעזר במקל ובהמשך אף בכיסא גלגלים למרחקים גדולים. לצד הפגיעה הגופנית, הוא החל לסבול גם מחרדה ממעליות ומהפרעת פוסט-טראומה.

התאונה השפיעה לטענתו גם על פרנסתו. משרדו נמצא בקומה השנייה, אליה אפשר להגיע באמצעות מעלית או שלושה גרמי מדרגות. אחרי התאונה, לדבריו, הוא כבר לא היה מסוגל לעלות במדרגות, כך שכל פעם שהמעלית הושבתה, מבחינתו הושבת גם יום העבודה.

המאבק המשפטי

כשהוא פנה לקבל פיצוי על הנזקים, החל מאבק משפטי נוסף. הנתבעות וחברת הביטוח הראל טענו כי מצבו הרפואי הקשה לא נבע מהתאונה. לב' הייתה נקודת פתיחה מורכבת במיוחד: עוד לפני האירוע הוא סבל ממחלת שרירים ניוונית, ובשנת 2015 כבר הוכרה לו במסגרת נכות כללית נכות רפואית משמעותית בשיעור של 85 אחוזים. הנתבעות טענו כי עיקר קשיי הניידות וההידרדרות במצבו נובעים מאותה מחלה ולא מאירוע המעלית.

ב' פנה לעורכת הדין מיכאלה דימרץ, ובאפריל 2024 הגיש באמצעותה תביעת נזקי גוף לבית משפט השלום בבאר שבע נגד מחזיקת המתחם, חברת הניהול והאחזקה, הראל חברה לביטוח ושינדלר נחושתן מעליות. בתביעה נטען כי המעלית כשלה וכי לא נעשה די כדי למנוע את התאונה למרות תקלות ופניות קודמות. מנגד, החברות דחו את הטענות. שינדלר נחושתן אף חלקה על עצם תיאור האירוע כ"צניחת מעלית" וטענה כי המעלית טופלה באופן שוטף, עמדה בתקנים ונבדקה על ידי בודק מוסמך.

המחלוקת המרכזית הפכה לשאלה רפואית: האם התאונה אכן החמירה את מצבו של אדם שכבר סבל קודם לכן מנכות משמעותית. מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי למרות מחלת הרקע הקשה, התאונה גרמה להידרדרות במצבו הרפואי והתפקודי והעריך את תוספת הנכות הקשורה לאירוע ב-10 אחוזים.

לאחר מספר דיונים ומשא ומתן בין הצדדים הושגה פשרה: ב' יקבל פיצוי כולל של 290 אלף שקלים. ריט 1, ריט.אל.וי ניהול והראל ישלמו יחד 145 אלף שקלים, ושינדלר נחושתן מעליות תשלם 145 אלף שקלים נוספים. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בבאר שבע, מבלי שהנתבעות הודו באחריות.

עורכת הדין דימרץ מסרה כי המקרה ממחיש את הקושי של נפגעי תאונות שסבלו עוד קודם לכן מבעיה רפואית: "עצם קיומה של מחלת רקע לא אומר שכל הידרדרות עתידית במצבו של אדם נובעת ממנה. במקרים כאלה צריך לבחון מה היה מצבו לפני התאונה, מה השתנה בעקבותיה ומה מלמד התיעוד הרפואי לאורך הדרך".