ועדת החוקה דנה היום (רביעי) ברפורמה בחוק תובענות ייצוגיות, שבמסגרתה מוצע בין היתר להחריג עסקים קטנים מהאפשרות להגיש נגדם תובענה ייצוגית ולחייב, בשורה של מקרים, פנייה מוקדמת לנתבע לפני פתיחת הליך בבית המשפט.
הוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת הכלכלה דנה בהצעת חוק תובענות ייצוגיות ובהצעת חוק פרטית בנושא שיזמו חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ששון גואטה ואליהו ברוכי. הדיון מתקיים בנוסח מצומצם יותר מהצעת החוק המקורית, וחלק משמעותי מההסדרים שנכללו בה לא צפויים להיכלל בנוסח הנוכחי.
לפי ההצעה המעודכנת, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגד "עסק קטן", שיוגדר כעסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על רף שייקבע בחוק. בנוסף, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת לנתבע בשורה של מקרים. בהתאם למנגנון המוצע, יהיה צורך לפנות תחילה לעסק ולאפשר לו 60 ימים לתקן את הפרת הדין לפני שניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
החובה צפויה לחול, בין היתר, במקרים הנוגעים לאי-קיזוז משקל אריזות, משלוח דברי פרסומת ("ספאם"), סימון טובין, הצגת מחיר ליחידת מידה והתאמות נגישות בשירות. אם תוגש בקשה לתובענה ייצוגית באחד המקרים הללו ללא פנייה מוקדמת כנדרש, בית המשפט יורה על מחיקתה.
הצעת החוק עוסקת גם בגמול לתובע המייצג ובשכר הטרחה של עורכי הדין. לאחר שבית המשפט יקבע את הסכומים, יוכלו התובע המייצג, בא כוחו והנתבע להגיש טיעונים בכתב בנוגע לגובהם, ובית המשפט יהיה רשאי לשנות את קביעתו מטעמים שיירשמו. במקרה של סעד שאינו כספי, תובא בחשבון גם העלות הממשית שלו עבור הנתבע.
גם במקרה של הסדר פשרה הכולל סעד שאינו כספי, מוצע לחייב את בית המשפט להתייחס, בין היתר, לעלות הממשית של הסעד עבור הנתבע ולהיקף השימוש והרכישה שלו במהלך העסקים הרגיל. עוד מוצע כי כאשר בית המשפט פוסק הוצאות לטובת הנתבע או אוצר המדינה, הוא יוכל להטיל אותן על המבקש או התובע המייצג, או על עורך דינו.
הרפורמה מבקשת לשנות גם את האופן שבו חברי הקבוצה מקבלים הודעה על פיצוי. כאשר תובענה ייצוגית או הסדר פשרה מסתיימים בפיצוי, בית המשפט יורה לפרסם הודעה באתר הנתבע וכן באתרים וביישומונים שבהם הוא משווק את פעילותו ומפיץ מידע. במקרים שיוגדרו בחוק תידרש, ככל שניתן ובעלות סבירה, גם הודעה אישית לחברי הקבוצה.
במהלך הדיון תקף שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, בחריפות את השימוש בתובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים. "המנגנון הזה נוצל בצורה צינית על ידי עורכי הדין, או כמו שאני קורא להם 'עוכרי הדין'. זה הפך למנגנון סחיטה, לפרוטקשן בחסות החוק", אמר.
לדבריו, תובענה ייצוגית היא "נשק אטומי" שנועד למקרים המשפיעים על חלקים משמעותיים מהציבור, ולא נגד עסקים קטנים. "עסק קטן צריך לעוף לקיבינימט מהחוק הזה. זה לא קשור אליו. זו פשוט בושה וחרפה", אמר.
תורג'מן התייחס גם לאפשרות לקבוע רף של תשעה מיליון שקלים במחזור: "מה אתם חושבים שיש בתשעה מיליון שקל? כל המספר הזה נראה מדהים. אנשים מביאים הביתה 2% עד 3% מהמחזור לפני מס". לדבריו, תובענות ייצוגיות הפכו לסעיף קבוע במאזני עסקים והן "כלי שמעשיר עורכי דין ועושה אקסלרציה של יוקר המחיה".
"תוציאו את העסקים הקטנים מתחולת החוק", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
