מבול הפסילות יצא משליטה: הרשימות והמועמדים שנמצאים על הכוונת

המועד להגשת בקשות לפסילת רשימות ומועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26 הסתיים אמש (שלישי), וכעת עובר הקרב הפוליטי אל ועדת הבחירות המרכזית. שורת מפלגות וארגונים הגישו בקשות נגד רשימות ומועמדים מהימין, מהשמאל ומהמפלגות הערביות, בטענה כי הם עומדים באחת מעילות הפסילה הקבועות בחוק.

הבקשות נשענות על סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, המאפשר למנוע את השתתפותם של רשימה או מועמד השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד ישראל.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

הבקשות נגד הרשימות הערביות

במוקד ההליכים נמצאת רשימת רע"ם, שנגדה הוגשו שלוש בקשות פסילה נפרדות מטעם הליכוד, עוצמה יהודית ופורום בוחרים בחיים. בקשת הליכוד נשענת על שתי עילות: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב.

בליכוד טוענים לקיומן של זיקות בין רע"ם והתנועה האסלאמית לבין חמאס והאחים המוסלמים. חלק מרכזי בבקשה עוסק בעמותת "סיוע 48", שלפי דוח פיקוח של רשמת העמותות העבירה כספים וקיימה קשרים עם גופים שהוכרזו התאחדויות בלתי חוקיות. בבקשה מובאות גם התבטאויות של יו"ר רע"ם מנסור עבאס בנוגע לאופייה היהודי של המדינה, וכן ראיון שבו נמנע, לטענת הליכוד, מלהגדיר את חמאס ארגון טרור.

הליכוד ביקש לפסול גם את הרשימה המשותפת ואת ח"כ עופר כסיף. נגד כסיף הוגשה בקשה נוספת מטעם יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, בטענה לתמיכה מתמשכת במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בליכוד טענו ביחס לרשימה המשותפת כי אנשיה פוגעים בחיילי צה"ל ואינם מוכנים להגדיר את חמאס וחיזבאללה ארגוני טרור.

בקשה לפסילת ח"כ עופר כסיף, שהגישו ארגון "בצלמו" ובני משפחות שכולות, נמחקה על הסף. יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, קבע כי המבקשים לא צירפו את 12 החתימות הנדרשות של חברי הוועדה והציגו הסכמה של 11 בלבד. לפיכך, לא התקיים תנאי הסף להגשת הבקשה והיא לא תידון.

עוצמה יהודית הגישה בקשה נפרדת לפסילת מועמדותו של יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה. בבקשה נטען כי אבו שחאדה תומך בטרור ושולל את אופייה היהודי של ישראל. בין היתר מפנים במפלגה למאמר שפרסם יום לאחר טבח 7 באוקטובר, שבו, לטענתם, שיבח את המתקפה, וכן להתבטאויות התומכות במורשעי טרור ובביטול אופייה היהודי של המדינה.

בקשה נוספת לפסילת רשימת בל"ד הוגשה בידי מפלגת "אורות השחר - המפלגה של כולם". החלטת יו"ר ועדת הבחירות בנוגע לבקשה טרם התקבלה.

העתירות נגד מפלגות הימין

שתי בקשות נפרדות הוגשו לפסילת רשימת עוצמה יהודית: האחת מטעם מפלגת הדמוקרטים והשנייה מטעם עמותת "זולת - לשוויון וזכויות אדם".

בעתירת הדמוקרטים התבקש לפסול את הרשימה ואת שמונת מועמדיה בעילות של שלילת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית והסתה לגזענות. בעתירה נטען כי חברי המפלגה אינם מסתפקים בהבעת עמדות אידיאולוגיות, אלא משתמשים בכוחם השלטוני כדי לפגוע בשלטון החוק ובמוסדות המדינה. בין היתר נטען להפרת צווים שיפוטיים, לאי־הכרה בסמכות בג"ץ ולהסתה לגזענות.

עמותת "זולת" ביקשה לפסול גם את רשימת הציונות הדתית-זהות, שבראשה עומדים בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין. בבקשה נטען כי התבטאויות ומעשים של אנשי הרשימה עולים לכדי שלילת אופייה הדמוקרטי של המדינה והסתה לגזענות.

הבקשה נגד מפלגת השמאל

בתגובה לעתירה שהגישה נגדה, פנתה עוצמה יהודית לוועדת הבחירות בדרישה לפסול את רשימת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן. הבקשה נשענת על שתי עילות: הסתה לגזענות ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בעוצמה יהודית מפנים לשורת התבטאויות של גולן ושל מועמדים נוספים ברשימה כלפי הציבור החרדי והמתיישבים. בין היתר הוזכרו דבריו של גולן, שכינה את המתיישבים בחומש "תתי-אדם" ואת הציבור החרדי "אוכלוסייה טפילה".

בבקשה נכללו גם הצהרות של גולן ושל מועמד הרשימה תומר אביטל נגד ערוץ 14, קריאות לאי-ציות אזרחי והתבטאויות בנוגע לאי-התייצבות לשירות מילואים. בעוצמה יהודית טוענים כי הצטברות ההתבטאויות והפעולות יוצרת "מסה קריטית" המצדיקה את פסילת הרשימה.

מה יקרה עכשיו?

הרשימות והמועמדים שנגדם הוגשו הבקשות ימסרו את תשובותיהם, ובהמשך צפויה גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להגיש את עמדתה. ועדת הבחירות המרכזית תחל לדון בבקשות בשבוע הבא ותכריע אם לקבלן או לדחותן.

אלא שהחלטות הוועדה אינן בהכרח סוף הדרך. פסילת מועמד יחיד מחייבת את אישור בית המשפט העליון, ואילו על החלטה לפסול רשימה ניתן לערער ישירות לעליון.

פסיקות העבר מלמדות כי בג"ץ נוטה לפרש את סעיף 7א' בצמצום ודורש תשתית ראייתית ברורה, משכנעת וחד־משמעית. לכן, גם אם ועדת הבחירות תאשר חלק מבקשות הפסילה, ההכרעה הסופית צפויה להתקבל בבית המשפט העליון.