הטיסה בוטלה, ארקיע לא הסבירה לנוסעים על זכויותיהם - ותשלם פיצויים

עשרות ישראלים שנאלצו להעביר לילה נוסף בצרפת לאחר שטיסת ארקיע לישראל בוטלה ברגע האחרון, רשמו ניצחון על חברת התעופה בבית המשפט העליון.

בפסק דין עקרוני קבעו שופטי העליון כי חברת תעופה אינה יכולה להסתפק במתן פתרון חד צדדי לנוסעים שטיסתם בוטלה, אלא חייבת ליידע אותם באופן אקטיבי על זכותם לבחור בין החזר כספי לבין כרטיס טיסה חלופי. השופטים דחו את ערעורה של ארקיע וקבעו כי בנסיבות מסוימות הפרת חובה זו עשויה להצדיק אף פסיקת פיצויים לדוגמה.

בערעור שנדון בבית המשפט העליון עמדה במרכז תביעתם של עשרות נוסעים שטיסת ארקיע מספר IZ776 מגרנובל שבצרפת לתל אביב, שהייתה אמורה להמריא ב 29 בינואר 2022, בוטלה בסמוך למועד ההמראה ויצאה לדרכה רק למחרת. לפי פסק הדין, לא נמסרה לנוסעים הודעה מוקדמת על הביטול, ושירותי המזון, המשקאות והלינה שסופקו להם לאחר מכן ניתנו באופן חלקי בלבד. בנוסף, החברה לא העמידה בפניהם אפשרות לבחור בין השבת התמורה ששילמו עבור הכרטיס לבין קבלת כרטיס טיסה חלופי.

ארקיע טענה כי ביטול הטיסה נבע משילוב נסיבות חריגות שכללו תאונת דרכים באזור שדה התעופה ומחלת הטייס שיועד לטיסה. לטענתה, מדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה ולכן היא פטורה מתשלום הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה.

עוד טענה החברה כי החוק אינו מחייב אותה להציע באופן יזום לנוסעים לבחור בין החזר כספי לבין כרטיס חלופי, אלא רק להיענות לבקשה של נוסע שיבקש זאת. בנוסף טענה כי אין מקום לפסוק פיצויים לדוגמה בגין אי יידוע הנוסעים על אפשרות הבחירה, במיוחד כאשר לא הוכח כי היו בוחרים באפשרות אחרת מזו שניתנה להם בפועל.

מנגד טענו הנוסעים כי זכות הבחירה בין החלופות היא זכות מהותית המעוגנת בחוק, וכי ללא יידוע אקטיבי מצד חברת התעופה אין באפשרותם לממש אותה. לטענתם, הפרדה בין חובת היידוע לבין עצם מתן זכות הבחירה היא מלאכותית ופוגעת בתכלית הצרכנית של החוק. עוד נטען כי שלילת האפשרות לבחור פוגעת באוטונומיה של הנוסע ומאפשרת לחברת התעופה להציב אותו בפני עובדה מוגמרת מבלי לשאת באחריות.

בית המשפט השלום פסק פיצוי סטטוטורי בסך 2,120 שקלים מכוח חוק שירותי תעופה ופיצוי לדוגמה בסך 2,500 שקלים לכל אחד מ-97 הנוסעים. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור ארקיע על פסק דינו של בית משפט השלום וקבע כי יש להפחית 1,500 שקלים מהפיצוי לדוגמה שנפסק לטובתו של כל אחד מהתובעים.

העליון: "אדם מן היישוב אינו מחזיק בכיסו את מגילת זכויותיו כנוסע"

בעקבות כך ארקיע פנתה לבית המשפט העליון והשופט אלכס שטיין, שאליו הצטרפו השופטים דוד מינץ ויעל וילנר, דחה את טענות ארקיע וקבע כי החוק מטיל על חברת התעופה חובה אקטיבית להציע לנוסע לבחור בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי. לדבריו, "כוונתו הברורה של החוק היא כי על מנת לצאת ידי חובת מתן ההטבה הקבועה בסעיף 6(א)(2) לחוק, על המארגן ומפעיל הטיסה להציע, תחילה, לנוסע לבחור בין החלופות ולקבל אחת מהן". עוד כתב כי "אדם מן היישוב שנזקק לשירותי טיסה אינו מחזיק בכיסו את מגילת זכויותיו כנוסע", ולכן יש לדאוג שהנוסע יידע מהן זכויותיו ומהן האפשרויות העומדות בפניו.

בפסק הדין הדגיש העליון כי אי מתן אפשרות הבחירה פוגע בזכות יסודית של הנוסע. השופט שטיין הסביר כי נוסעים שונים זקוקים לפתרונות שונים לאחר ביטול טיסה, וכי יש מי שיעדיפו לקבל את כספם בחזרה בעוד אחרים יזדקקו דווקא לטיסה חלופית. לדבריו, "אי מתן זכות הבחירה כאמור כמוה כשלילת הטבות המגיעות לנוסעים מכוח החוק", והוסיף כי התנהלות כזו "גורעת מזכותם היסודית של הנוסעים לאוטונומיה".

עם זאת, העליון קבע כי אין לפסוק פיצויים לדוגמה באופן אוטומטי בכל מקרה של הפרת חובת היידוע. השופט שטיין ציין כי מדובר בכלי אכיפה משמעותי שיש להשתמש בו בזהירות, והבהיר כי פיצויים כאלה ראוי לפסוק בעיקר כאשר מדובר בהתנהלות חמורה במיוחד או כאשר הפרת חובת היידוע מצטרפת להפרות נוספות של החוק. במקרה זה, מאחר שנמצאו גם ליקויים באספקת שירותי מזון, משקאות ולינה לנוסעים, נקבע כי אין מקום להתערב בפיצויים שנפסקו לטובתם.

בסופו של דבר העניק בית המשפט העליון לארקיע רשות לערער, אך דחה את הערעור לגופו. בנוסף חויבו החברות לשלם למשיבים הוצאות בסך כולל של 15 אלף שקל.