פתח עסק בעזרת המדינה - ואז הועמד לדין פלילי במשך חמש שנים

צעיר מירושלים היה בן 26 כשפנה לתוכנית ממשלתית לעידוד עסקים קטנים כדי לפתוח עסק בתחום הניקיון. הוא קיבל ייעוץ,ליווי והכוונה - שבמסגרתה לא עדכנו אותו שמדובר בעסק שחייב ברישיון. שנים אחר כך, מצא את עצמו נאשם בפלילים. בפסק הדין, מתח בית הדין הארצי לעבודה ביקורת חריפה על המדינה ותהה האם היה אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין ובניהול ההליך במשך חמש שנים.

הצעיר השתתף בקורס ״יוזמים עסק״ של מערך ״מעוף שמש ומטה יהודה״ הפועל מטעם משרד הכלכלה והתעשייה ומעניק ייעוץ ליזמים ולעסקים קטנים. מסגרת זו קיבל שירותי ייעוץ עסקי בהיקף של 15 שעות, ובהמשך השתתף בקורס נוסף בן 60 שעות נוספות.
במהלך ההליך התברר כי גם המדריכה שליוותה אותו לא ידעה שעסק בתחום הניקיון חייב ברישיון. בעדותה אישרה כי היא נוהגת להפנות יזמים לרשויות המס, לביטוח הלאומי ולרשויות המקומיות לצרכי רישיון עסק, אך בענף הניקיון, פשוט לא היתה מודעת לחובת הרישוי.
בית הדין קבע כי הוא "מאמין לנאשם שהוא לא ידע על חובת הרישוי". עוד צוין כי ברגע שנודע לו כי פעל ללא רישיון — סגר את עסקו.

אלא שעיקר הביקורת בפסק הדין הופנה להתנהלות המדינה עצמה. השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק ואילן סופר תיארו את ההליך הפלילי באופן שמדבר בעד עצמו: "בחור צעיר הסתייע בייעוץ שהועמד לרשותו על ידי המדינה ליזמים של עסקים קטנים. אין חולק כי הייעוץ לא הסב שימת לבו לחובת הרישוי."

ההליך התנהל, לפי לשון השופטים, "לפי כל כללי הטקס של הליך מסוג זה, ואף יותר מכך": המדינה שכרה משרד עורכי דין פרטי שהוסמך על ידי היועצת המשפטית לממשלה לייצגה, הסניגוריה הציבורית ייצגה את הנאשם, בית הדין האזורי קיים לא פחות מחמש ישיבות לפני הכרעת הדין וישיבה נוספת לאחריה — ולערעור שלחה המדינה שתי עורכות דין בכירות ממשרד העבודה.
התוצאה: "פסק דיננו ניתן עתה בחלוף כחמש שנים מהגשת כתב האישום ולמעלה משש שנים לאחר סגירת עסקו של המערער."

״האם האינטרס הציבורי יצא נשכר?״ תהו השופטים במסגרת פסק הדין.

הדברים נאמרו, לפי השופטים, לנוכח "היחס בין חומרת המעשה שיוחס לו לבין המשאבים הרבים, לרבות משאבים שיפוטיים שאינם מצויים כידוע בשפע". ו
תהו מה מרוויח הציבור מניהול הליך פלילי של חמש שנים נגד צעיר חסר השכלה אקדמית, שסגר את עסקו מיד עם גילוי ההפרה, ואשר הממשלה עצמה כשלה בהכשרתו?
השופטים הוסיפו במפורש כי "דברים אלו נאמרים מבלי להקל ראש בחומרת העבירה ובחשיבות של נקיטת הפעולות הנדרשות למיגור התופעה של העסקה ללא רישיון" — אך הבהירו שיש דרכים אחרות לעשות זאת.

בסיום פסק הדין קראו השופטים למדינה לערוך "בחינה נוספת של השיקולים שיש לשקול טרם נקיטת הליך פלילי על מכלול השלכותיו המוסדיות והאישיות, בנסיבות מוגדרות, בשים לב לחלופות העומדות בפניה." עוד פנו לרשויות: "נכון יהיה אם המחוקק הראשי ומחוקק המשנה יבחנו את 'ארגז הכלים' העומד לרשות משרד העבודה במאבקו נגד הפעלת עסקים ללא רישיון, במגמה לאפשר הליכים מידתיים מהצד האחד ומואצים באופן שיש בו כדי לשמור על ההרתעה מהצד האחר."
בסופו של דבר, הערעור על ההרשעה נדחה אך הקנס הופחת מ-5,040 שקל ל-3,600 שקל.

עו"ד אלי פוקסברומר מהסניגוריה הציבורית מסר בתגובה: "מדובר בצעיר עובד כפיים קשה יום נקי כפיים. כל מי שיקרא את פסק הדין יבחין בעוול שנעשה למי שקיבל הדרכה לקויה מהמדינה לגבי חובותיו, ואז הועמד לדין על הצורך ברישוי שהמדריכה מטעם המדינה לא ידעה עליו, ואף העידה בצער רב על מה שהתביעה עוללה לו. הביקורת החריפה ויוצאת הדופן של בית הדין הארצי על התביעה בעניין מדברת בעד עצמה, וחבל שבית הדין הסתפק בהקלה בעונש ולא מיצה את הדרישה לצדק בזיכוי".

לדבריו, "גם החלת החוק על עסקי ניקיון זעירים מסיטה את התביעה מחובתה להגן על עובדים של קבלני כוח אדם בתחום הניקיון והשמירה באמת, וזו דוגמא למערכת בירוקרטית שבמקום לשרת את הציבור באכיפה עניינית של חוקי מגן, בוחרת לייצר חסמים על יזמות זעירה והופכת לנטל על הציבור במקום לשרת אותו, וחבל".

לטענותיו, "אנחנו מתלבטים האם להניח לעוול שנעשה לו ולהתמקד בעבודתו או האם לבקש רשות ערעור מבית המשפט העליון בתקווה ששם הביקורת של בית הדין הארצי גם תמומש לתוצאה משפטית צודקת".

ערן גולן, יו"ר ועדת חקיקת עבודה לשכת עורכי הדין מסר בתגובה: "תוצאת פסק הדין עגומה במיוחד ויש להצר עליה, במישור שיקול הדעת המנהלי של רשויות האכיפה מדובר בהליך שהיה אמור להסתיים בהסדר מותנה, ללא העמדה לדין כלל".

עוד הוסיף, "במישור שיקול הדעת השיפוטי שבו בית הדין הארצי נמנע לחלוטין מלבקר את התביעה, אזי מדובר ביישום שגוי של הלכת רפי רותם המאפשרת ביקורת על התביעה הפלילית במשקפי ההגנה מן הצדק. היקף המשאבים הציבוריים שנדרש להליך זה ביחס לאינטרס הציבורי הוא חסר פרופורציה וטוב היה אילו המשאבים היו מושקעים בהדרכה נכונה של צעירים המבקשים לפתוח עסק ופונים לייעוץ ממשלתי ומקבלים יעוץ חסר ושגוי. יש להיזהר מפלילזציית יתר מקום בו הדבר אינו נחוץ ואינו הכרחי".