שמירת השבת או הכרעה בסוגיות משפטיות? זו החלטת נציב תלונות הציבור

נציב תלונות הציבור על שופטים, כב' השופט (בדימ') אשר קולה, נתן היום (רביעי) את החלטתו בתלונות שהוגשו לנציבות בגין מתן החלטות שיפוטיות ביום שבת. החלטת הנציב עוסקת במתח שבין קדושת השבת ושמירתה במדינה יהודית ודמוקרטית לבין הצורך במתן סעדים מיידיים לשם מימוש חופש הביטוי והמחאה גם בעת מלחמה.

הנציב קבע בהחלטתו כי תלונות שהוגשו נגד הרכב שופטי בית המשפט העליון - כב' הנשיא יצחק עמית, כב' השופט חאלד כבוב וכב' השופט יחיאל מאיר כשר - בגין מתן החלטות שיפוטיות ביום שבת, י"ז בניסן תשפ"ו 4.4.26, נמצאו מוצדקות בכל הנוגע לעיתוי מתן ההחלטות ודרך הטיפול בהן ביום שישי ובשבת.

התלונות, שהוגשו על ידי גורמים שונים ובהם רבנים, נבחרי ציבור ועמותות ציבוריות, התייחסו להתנהלות הרכב השופטים בתיק שעסק בעתירה לאישור הפגנות, ובפרט למתן שלוש החלטות שיפוטיות במהלך השבת. המתלוננים טענו, כי מדובר ב"חילול שבת גמור ופגיעה בדמותה היהודית של המדינה", וכי לא הייתה דחיפות אמיתית שהצדיקה פעילות שיפוטית בשבת, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ולתקנות סדרי דין.

בתגובתם, ביקשו השופטים לדחות את התלונות. לטענתם, מדובר בסוגיית "פיקוח נפש" או "מניעת נזק רציני" הקשורה לביטחון המפגינים והשוטרים. הואיל ופיקוד העורף ביקש להגיש את תגובתו רק ביום השבת, ומאחר שההפגנות היו אמורות להתקיים בכל מקרה, הצריך הדבר הנחיה דחופה. השופטים הסתמכו על תקנה 2(א) לתקנות סעד מידי והדגישו כי מדובר בסוגיה משפטית הנתונה לשיקול דעת המותב.

לאחר בחינת הטענות, קבע הנציב כי הוא מוסמך לברר את התלונות הואיל ומדובר בסוגיה הכרוכה ב"דרך ניהול המשפט", נושא בו התערבה הנציבות בעבר, וכפי שעוגן כבר בחוות דעתה של הנציבה הראשונה כב' השופטת (בדימוס) ט' שטרסברג-כהן. אף כב' הנציב גולדברג התייחס במפורש בהחלטות ובעמדה שפרסם לסוגיית פעילות בתי המשפט בשבת.

הנציב קבע כי מעמדה המיוחד של השבת כערך יסוד בזהותה היהודית של המדינה מעוגן בחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, ומוכר בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון. לעניין זה הפנה הנציב לדברי נשיא ביהמ"ש העליון (בדימ'), כב' השופט א' ברק, בבג"ץ 5016/96 ליאור חורב נ' שר התחבורה ואח': "השבת מקפלת בחובה את תמצית צביונה של היהדות. על צביונה של השבת נתנו נפשם רבים מבני עמנו בהיסטוריה רווית הדם שלנו. מכאן, שבחברה דמוקרטית יש להכיר בפגיעה מסוימת ברגשות הדת. רק כך ניתן לקיים חיים משותפים של בעלי דעות דתיות שונות...".

בנסיבות אלה מצפה הציבור כי בית המשפט העליון, ינהל את העתירה תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל. דרך ניהול הדיון בעתירה מושא ההחלטה, במסגרתה, קוימה פעילות שיפוטית אינטנסיבית, לרבות מתן שלוש החלטות מהותיות, ביום השבת ה-4.4.26, העלתה מספר כשלים בהתנהלות ההרכב.

בין היתר קבע הנציב, כי במכלול נסיבות העניין, כפי שפירט בהחלטה, לא קמה דחיפות במתן ההחלטות במהלך השבת, וכי ראוי וניתן היה למצוא פתרונות דיוניים חלופיים כדי למנוע חילול שבת, ערך יסוד במדינתנו אשר מעוגן בחוק והוכר בפסיקת בית המשפט העליון. ועל כן, בנסיבות אלה מצא הנציב את התלונות מוצדקות.

הגלימה היהודית, והגלימה הדמוקרטית

הנציב נימק את החלטתו בהודעה שפורסמה מטעמו בה נכתב כי "הציפייה מהרכב שופטי בית המשפט העליון הדנים בעתירה מסוג זה, היא שיתעטפו הן "בגלימתם היהודית" והן "בגלימתם הדמוקרטית". הציבור מצפה שהדיון יתנהל תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל, כשהשבת תהיה נר לרגלם ואבן יסוד להתנהלותם. הנציב קבע כי בענייננו, לא כך נעשה".

"על בית המשפט העליון מוטלת חובה מוגברת לכבד את קדושת השבת ולפעול במסגרת החריגים בצמצום ובזהירות יתר. נוכח האמור לעיל, סבר הנציב כי נפל פגם בניהול ההליך, ובקיום פעילות שיפוטית אינטנסיבית, לרבות מתן שלוש החלטות מהותיות, ביום השבת ה-4.4.26. התנהלות ההרכב, כפי שפורטה לעיל, מהווה פגיעה בדרך ניהול המשפט הראויה ובאמון הציבור במערכת המשפט".

הנציב סיים את החלטתו בציטוט מתוך דבריו של אחד העם במאמרו המפורסם בעניין "שבת וציונות": "אפשר לאמור בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא שהחזירה להם "נשמתם" וחדשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של "ימי המעשה" מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא האחרונה של "חמריות" ושפלות מוסרית ושכלית...".