"שהעם יכריע": ההצעה של השופט סולברג בסוגיית ועדת החקירה הממלכתית

דרמה באולם בית המשפט, הדיון בבג"ץ הופסק היום (חמישי) לאחר שניסו משפחות שכולות המתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, להתפרץ אל אולם הדיונים, למרות שהדיון מתרחש ללא נוכחות קהל. בהרכב מורחב של שבעה שופטים, התכנס בית המשפט לדון בעתירות המבקשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת מכלול האירועים הקשורים למתקפה בשבעה באוקטובר.

שבעת השופטים שדנים בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבת השחורה ומלחמת 'חרבות ברזל' הם: המשנה לנשיא השופט נעם סולברג, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופט ח'אלד כבוב והשופט יחיאל כשר.

העותרים, בהם התנועה למען איכות השלטון, פורום חומת מגן, תנועת "דרכנו" ועמותת זולת, טוענים כי הממשלה מפרה את חובתה החוקית. לדבריהם, אירועי שבעה באוקטובר מהווים מקרה קיצוני של עניין ציבורי המחייב בירור, והימנעות מהקמת ועדה זו, פוגעת בזכות הציבור והנפגעים לדעת את האמת.

במהלך הדיון הציע השופט סולברג: "אנחנו צריכים להיות כנים, כל המעורבים בנושא. יש מחירים כבדים מאוד למתן צו שיפוטי כזה במועד הזה. זו שאלה של רווח מול הפסד. הבחירות ממש בקרוב יחסית, ואנחנו כל כך רוצים את אמון הציבור בוועדה הזאת. האם אין מקום להשאיר את המלאכה לממשלה שתיבחר, כך שזה יתקבל הרבה יותר טוב על דעת הקהל?"

בפתח הדיון, תהה סולברג מדוע הממשלה טרם השיבה מדוע אינה מקימה ועדת חקירה ממלכתית. לדבריו, "אתם (הממשלה) אמרתם שיש הסכמה להקמת ועדת חקירה, אז את השטר הזה צריך לפרוע. כלומר, אם לא ועדת חקירה ממלכתית לשיטתכם, אז מה כן? אלא אם כן אדוני אומר שהעניין לא מחייב בירור - אבל אם הבנו נכון מחייב בירור. קראנו על הצעת חוק ולא ראינו שום דבר שמתקדם".

עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה, ציין: "מאחר ומדברים בשאלה חוקתית ראשונה במעלה חשוב שנביא את העמדה הברורה של הממשלה, בכל הכבוד - אין לבית המשפט סמכות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, זה לא קיים בשום בית משפט בעולם".

השופט גרוסקופף השיב: "אין שאלה שזו סמכות הממשלה, אלא שכאשר הממשלה מפעילה או לא מפעילה סמכות בית המשפט מבקר את שיקול הדעת שלה".

עו"ד ראבילו ענה לשופט: "בית המשפט הורה לממשלה לדון, הממשלה דנה והחליטה לא להקים ועדת חקירה אז מה מבקשים העותרים? שכבודכם תהיו במקום הממשלה. מדובר ביסודות המשטר הדמוקרטי, בעקרון הפרדת רשויות, בלי שום תקדים בארץ ובעולם כשאין שום פגיעה בזכויות אדם".

השופט כבוב, אמר: "הממשלה החליטה על הקמת הוועדה רק לאחר שהוגשו עתירות. גם הממשלה קיבלה את התפיסה שיש להקים ועדה - היא אמרה תחילה שמחכים שהמלחמה תסתיים, בשלב שני היא אמרה אין סמכות, בשלב שלישי היא אמרה שהיא תקים. זה לא שהממשלה החליטה על דעת עצמה שיש מקום לבדוק את תפקודה, אלא בעקבות לחץ שהופעל באמצעות הגשת העתירות - ומאז היא גוררת רגליים".

עוד הוסיף השופט כבוב: "יש חוק היום במדינת ישראל, צריך לפעול על פיו. מי שרוצה לשנות את החוק צריך לשכנע את בית המחוקקים ולעמוד מול הציבור ביום הבחירות. כרגע נראה שהפיל שבחדר הוא שנשיא ביהמ"ש העליון לא ימנה את הוועדה. חלק מהאנשים מקבלים את הרושם שבג"ץ נגד המדינה ואני לא מבין איך. מישהו פשוט פמפם את המסר הזה שמערכת המשפט היא נגד השלטון".

השופטת וילנר התייחסה לתשובתו של עו"ד ראבילו, ושאלה אותו: "אדוני חושב שלעולם לבית המשפט אין סמכות להתערב בהחלטה על הקמת ועדת חקירה?", עו"ד רביאלו השיב בחיוב. "גם אם יתרחש אסון שמעורב בו אח של אחד השרים והממשלה מחליטה שלא להקים כשיש ניגוד עניינים מובהק. לבית המשפט לא יהיה מקום להתערב?" הוסיפה לשאול ושוב נענתה בחיוב.

"הבעיה שהפסיקה אומרת אחרת", טענה וילנר. "הפסיקה קבעה שבמקרים חריגים ביותר ניתן להתערב. אז אני שואלת, מה הוא אותו המקרה החריג? לא יהיה מצב של חריג כזה?"

עו"ד ראבילו השיב לשופטת: "יש כלים אחרים, הכנסת יכולה לאלץ את הממשלה. גם הציבור יכול לשכנע את הממשלה להקים ועדת חקירה". עוד הוסיף: "הממשלה סבורה שבמצב שבו הדרגים, גם המדיני וגם הצבאי נמצאים בעיצומה של מלחמת קיום - זה לא העיתוי המתאים, רק שתסתיים המלחמה".

במהלך הדיון משפחות שכולות מתחו ביקורת על שופטי בג"ץ והחלו להישמע קריאות ביניים, בין היתר, גם של ח"כ טלי גוטליב שהוצאה מהדיון. בין הקריאות שנשמעו מטעם משפחות שכולות נאמר: "כבלתם את הידיים של הבנים שלנו, לבית הזה יש חלק בשבעה באוקטובר וכולכם צריכים להיחקר".

תמר תשובה, אחותו של ברק דוד שנרצח בנובה, טענה: "אנחנו נלחמים שתהיה ועדה שתביא צדק ולא טיוח. עם כל הכבוד - אין לנו אמון במערכת הזאת. צריך שכולם ייחקרו - ראש הממשלה, בג"ץ, סרבנות. אם תקום ועדת חקירה ממלכתית לא נסגור מעגל לעולם".

השופט סולברג עשה סדר במהלך הקריאות שהושמעו בדיון וענה למשפחות: "הכאב הוא נורא. הכאב זועק. אנחנו שותפים לכאב. עד כאן מעתה ואילך אך ורק עורכי הדין ידברו והם מייצגים גם את עמדתכם".

עימותים נרשמו מחוץ לכותלי בית המשפט

טרם הדיון, משפחות שכולות התאספו מחוץ לכותלי בית המשפט והוציאו הצהרה לעיתונות בדבר בקשתם להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית. מנגד, משפחות שכולות המתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית הפגינו וקראו קריאות נגד. עימותים נרשמו במקום.

אייל אשל, אביה של סמל רוני אשל אמר: "שופטי בג"ץ, אנחנו מחזקים אתכם, תעמדו בלחץ". את הדברים אמר בזמן שניסה לגבור בקולו על משפחות שכולות אחרות, שמתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, והתאספו סביבו כדי להפריע לו לדבר.

אשל הוסיף: "ראש הממשלה בוחר שוב ושוב בדרך של פילוג. בוחר להוביל את המדינה למלחמת אחים, למלחמת עולמות, רק כדי לברוח מאחריות. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. שופטי בג"ץ יכולים היום לעשות היסטוריה".

יוסף כהן, אבא של עמית שנרצח בנובה, ומתנגד לוועדת חקירה ממלכתית קרא למשפחות מועצת אוקטובר 'בוגדים' והאשים את בג"ץ: "הדם של הילדים שלי על הידיים של השופטים שמכרו אותנו. מכרו לנו את הילדים".

רובי חן, אביב של החלל איתי חן, אמר: "אנחנו רואים את מה שקורה כאן מאז הדרישה שלנו להקמת ועדת חקירה ממלכתית: לחצים, איומים, הסתה פרועה נגד שופטי בג"ץ. אבל ההסתה הזו מופנית גם אלינו. אל ההורים, האחים, הילדים שאיבדו את היקר להם מכל ומעיזים לדרוש תשובות".

לאחר ניסיון הפריצה לאולם הגרם להפסקת הדיונים, התייחס ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, ואמר: "מסע ההסתה הפראי נגד בג"ץ ושופטיו, הגיע היום לשיא חדש ומסוכן. ניסיון הפריצה לאולם בג"ץ ופינוי שופטים מהאולם הוא נקודת שפל, ועדות נוספת לכך שמדובר במהלך שיפרק את החברה הישראלית ויחריב אותה כליל".

"לא מדובר במחאה לגיטימית וגם לא בזעם עממי ספונטני. מדובר בפורעים שמוסתים, מונהגים ומכוונים על ידי ראש הממשלה נתניהו, ומכונה משומנת שפועלת תחתיו ובשליחותו, שר המשפטים יריב לוין, שרים וחברי כנסת", טען. "מדובר בניסיון לפרק את מדינת ישראל ולהחריב אותה מבית".

עוד הוסיף בכר: "לא מקרי שמי שמנהיג את המהלך הזה הוא מי שאחראי למחדל הגדול בתולדות ישראל ב-7.10, שבמקום לקחת אחריות ולהקים ועדת חקירה ממלכתית, מנסה לפרק את מוסדות המדינה הממלכתיים".

היועמ"שית על הקמת ועדה: הכלי המתאים ביותר לבחינת האירועים

עמדת הממשלה, המיוצגת בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד פרטי, היא כי הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית נתונה לה בלבד. לטענתה, התערבות שיפוטית בנושא תהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ואף תהווה תקדים. "לאקט קיצוני שכזה אין תקדים", נמסר מטעמה.

לאורך ההליך טענה הממשלה כי עיתוי המלחמה אינו מאפשר הקמת ועדה, שכן הדבר עלול להסיט את הגורמים המנהלים את הלחימה לעיסוק משפטי. בהודעות שהגישה לבג"ץ נמסר כי הנושא נדון מספר פעמים, אך בכל פעם נקבע כי "טרם בשלה העת" בשל עצימות הלחימה.

בחודש מאי 2025 הציגה הממשלה שינוי מסוים בגישתה, והודיעה כי תפעל יחד עם הכנסת לקידום הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת". לפי ההצעה, שיזם ח"כ אריאל קלנר, הרכב הוועדה ישקף מגוון עמדות בציבור וימונה בשיתוף הקואליציה והאופוזיציה. עם זאת, ההצעה מצויה בשלב ראשוני בוועדת החוקה, וגורמים בקואליציה מעריכים כי קידומה אינו מיידי, בין היתר בשל רצון להמתין לסיום הלחימה.

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הציגה עמדה הפוכה לחלוטין. בתשובתה לבית המשפט כתבה כי הימנעות הממשלה מהקמת ועדת חקירה פוגעת באופן חמור ביכולת להגיע לחקר האמת ומעכבת בדיקה מקצועית ועצמאית.

לדבריה, ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים ביותר לבחינת האירועים, בשל עצמאותה מהדרג הפוליטי, סמכויותיה הרחבות ואופן מינוי חבריה על ידי נשיא בית המשפט העליון. "קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות יותר מהאירועים שהתרחשו, המצדיקות ואף מחייבות הקמת ועדה כזו", ציינה.

עוד הזהירה היועמ"שית כי חלוף הזמן פוגע באפשרות לחקור את האירועים לעומק, בשל שחיקת זיכרונות וקושי באיתור ראיות ועדים. בנוסף, התריעה כי ריבוי בדיקות מקבילות, מצד מבקר המדינה וגופי הביטחון, עלול לפגוע ביכולת לנהל חקירה מקיפה ואפקטיבית.

תגובות במערכת הפוליטית

במערכת הפוליטית לא נשארו אדישים לסערה שמחוללת הסוגייה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התייחס ונושא ואמר: "מי שאומר “אחר כך” על חקירת טבח ה-7/10 מתכוון ל'אף פעם'. כל עוד קואליציית נתניהו-סמוטריץ'-דרעי-בן גביר מכהנת - לא תקום ועדת חקירה".

"הממשלה בראשותי תקים ועדת חקירה ממלכתית מיד עם הקמתה, ותתחיל בתיקון המדינה", הוסיף.

ח"כ אביגדור ליברמן צייץ: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח שבעה באוקטובר תהיה ההחלטה הראשונה שנקבל בממשלה הבאה".

גם יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, התייחס לסוגיה ואמר: "ממשלת נתניהו-סמוטריץ-גולדקנופף פוגעת בביטחון ומפלגת את העם כדי לחמוק מוועדת חקירה ממלכתית. בחסות החידלון המדיני הזה, שנתיים וחצי מהטבח, וחמאס חי, נושם, משתקם, מקבל שוב כסף מקטאר ובונה מנהרות - הישגי לוחמינו שנקנו בדם יורדים לטימיון, והאסון הבא הוא כולו באחריותה המלאה והבלעדית של ממשלת המחדל".

עוד הוסיף גולן: "ההחלטה הראשונה שנקבל תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כדי לחשוף את האמת, להפיק לקחים ולהבטיח שמי שהפקיר את ביטחוננו לעולם לא יחזור להנהיג. ישראל חייבת תיקון עמוק, והתיקון הזה מתחיל בחקר האמת".

הדיון מתקיים בהמשך לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בנובמבר האחרון, אשר הורה לממשלה לנמק מדוע לא תפעל להקמת ועדה לפי חוק ועדות חקירה, שתבחן את האירועים "באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי".