"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"גן עדן לאנסים": שי לי עטרי בתגובה ראשונה להחלטת העליון

עטרי פרסמה סרטון תגובה בו אמרה: "החלטת בית משפט עליון אחרי מה שעברתי היא אגרוף בבטן שלי היום" • מוקדם יותר היום, קיבל העליון באופן חלקי את ערעור הנאשם ואסר לפרסם את שמו

,עודכן
0השמעה
שי לי עטרי. צילום: אורן בן חקון

שי לי עטרי פרסמה היום (שני) תגובהלהחלטה על איסור פרסום שמו של החשוד במעשה האונסשעליו התלוננה. סרטון אמרה עטרי: "החלטת בית משפט עליון אחרי מה שעברתי היא אגרוף בבטן שלי היום. אחרי שלושה גלגולים עכשיו אומרים לנו בעצם להחזיר את כל הדבר הזה מהתחלה.

שי לי עטרי בתגובה להחלטת איסור פרסום שם החשוד באונס // ללא קרדיט

"זאת אומרת, מה אומרים לנפגעות? לכי תעשי את כל המסלול מהתחלה, כל מה שעשית עד עכשיו ירד לטמיון. וזה לא המקרה רק שלי, אנחנו כבר רואים, ככה נראית הדרך של נפגעות ונפגעי עבירה במדינת ישראל. ככה זה נראה".

עטרי הוסיפה ואמרה: "מי יאשים אותנו? אנחנו נאלצים להיאבק לא רק בפוגע, אלא גם במערכת, ולהוציא אנרגיות וכוחות ומשאבים שאין לנו. וכמה משקל יכול לקבל החשש לחייו של חשוד שיפגע בעצמו על פרסום שמו כמובן, לא על מה שהוא עשה. בזמן שאנחנו, נפגעים ונפגעות, עוברים ניסיונות אובדניים ביום-יום במדינה שהפכה גן עדן לאנסים. וזה מתיש, וזה מייאש, וזה חייב להשתנות כי לא מדובר בתקלה. מדובר בצורת התנהלות קבועה וזה חייב להשתנות בדחיפות".

בית המשפט העליון (השופט שטיין) קיבל באופן חלקי את ערעורו שלהחשוד בעבירות מין חמורות בשי-לי עטרי,וביטל את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה התרחיש של התאבדות החשוד בעקבות פרסום שמו ברבים טעון הוכחה באמצעות חוות דעתו של פסיכיאטר.

שופט העליון אלכס שטיין,צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון קבע שתרחיש ההתאבדות והסתברותו, ניתן להוכחה גם על ידי מומחים אחרים, כדוגמת פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי שקיבל הכשרה מתאימה. כמו כן, בית המשפט העליון מצא כי ההליך שהתקיים קודם לכן בבית משפט השלום לא מוצה בשל אי-בהירות הכללים אשר קובעים כיצד יש להוכיח ״נזק חמור״ לחשוד, שלפי החוק יכול להצדיק הטלת איסור על פרסום שמו.

לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה, אמרה בתגובה להחלטת בית המשפט שלא להתיר את פרסום שמו של החשוד: "ההחלטה שלא לפרסם את שמו של החשוד באונס היא לא פרט טכני – היא אמירה ערכית שמעצבת מציאות. צריך לומר בצורה ברורה: בעבירות אלימות פליליות, ובפרט בעבירות מין, פרסום השם הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה משלוש סיבות מוצקות: גם לצורך הגנה על הציבור, גם כדי לאפשר לנפגעות נוספות להתלונן ולגייס ראיות משפטיות למשפט צדק, וגם כדי לייצר הרתעה אמיתית", אמרה סלה.

לילי בן עמי,צילום: יוסי זליגר

היא הוסיפה עוד כי "הטענה שיש להסתיר את שמו מחשש לפגיעה נפשית בו ממחישה עד כמה הסולם הערכי התהפך. הדאגה למצבו הנפשי של החשוד לא יכולה לגבור על הזכות הבסיסית של הציבור לביטחון, על ההגנה על נפגעות ועל תהליך הריפוי שלהן. הסתרת השם לא מגינה על החברה, היא מגינה על התוקף. אם אנחנו רוצות לשבור את מעגל האלימות, צריך להעביר את המסר ההפוך: באלימות אין חושך ואין שתיקה – יש אחריות, יש שקיפות, ויש השלכות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר