"טרור יומיומי" ומאות מקרי אלימות: גזר דין בפרשת ההתעללות בבני ברק

מסכת אלימות חריגה באכזריותה, שכללה מאות אירועי תקיפה, ביזוי והשפלה בתוך דירה בבני ברק, הסתיימה בגזר דין כבד: בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על רונן ואזנה 90 חודשי מאסר בפועל ופיצוי של 25 אלף שקלים למשפחת הקורבן. השופט שמואל מלמד תיאר מציאות של "טרור יומיומי" וקבע כי מדובר בפגיעה עמוקה בערכים הבסיסיים ביותר של כבוד האדם ושלמות הגוף.

מכתב האישום עולה תמונה קשה במיוחד של התעללות שיטתית בקורבן שנפטר, עמו התגורר הנאשם. במהלך תקופה של כשלושה חודשים תקף אותו שוב ושוב בדירה, לעיתים עשרות פעמים ביום, באמצעות סכינים, מוטות ברזל, קסדה, פטיש וחפצים נוספים. בין היתר תואר כיצד הצמיד סכין לעורפו, דקר אותו, הכה בראשו ובגופו וגרם לו לדימומים חוזרים ונשנים.

באחד המקרים אף "הלביש שקית על ראשו של המנוח וקשר אותה סביב צווארו", פעולה שהוגדרה כחבלה בכוונה מחמירה. לצד האלימות הפיזית ביצע הנאשם גם מעשים מגונים שנועדו לבזות את הקורבן ולרמוס את כבודו.

הותקף אף בזמן שישן

התביעה הדגישה בטיעוניה כי מדובר בתיק חריג בחומרתו, המאופיין באכזריות מתמשכת ובסדיזם. לטענתה, כתב האישום כולל למעלה מ-260 אירועי אלימות בתקופה קצרה יחסית, כאשר הקורבן הותקף "השכם וערב" ואף בזמן שישן.

עוד נטען כי הנאשם ניצל פערי כוחות ברורים ואת מצבו הפגיע של הקורבן, וכי המעשים פגעו פגיעה אנושה בערכים מוגנים כמו קדושת החיים, שלמות הגוף והזכות לביטחון אישי.

מנגד, ההגנה ניסתה לצייר תמונה מורכבת יותר של מערכת היחסים בין השניים, וטענה כי מדובר בשני אנשים במצוקה קשה ובהתמכרות לסמים, שניהלו מערכת יחסים הדדית שכללה חיכוכים מתמשכים. הסנגור הדגיש כי הנאשם הודה בעובדות, הביע חרטה וחסך את עדות בני המשפחה, וטען כי יש להתחשב במצבו המנטלי ובהשפעת הסמים בעת קביעת העונש.

"מלכודת מוות" בדירה

השופט שמואל מלמד דחה את ניסיונות ההגנה להקל בחומרת המעשים, וקבע כי מדובר בפגיעה קשה ויוצאת דופן בשורה של ערכים חברתיים מוגנים. בגזר הדין כתב: "העובדה שהאלימות שימשה כדרך חיים וכפריקת תסכולים יומיומית (למעלה מ-260 אירועים) מעידה על שלילה מוחלטת של הערך המגן על כבודו של אדם כיצור אנושי... הדירה הייתה אמורה להיות מקלט עבור נפגע העבירה, אך הנאשם הפך אותה ל'מלכודת מוות' ומרחב של טרור".

עוד הדגיש השופט כי תקיפת הקורבן בזמן שינה "מהווה פגיעה אנושה בערך הביטחון האישי", וכי הנאשם ניצל את מצבו הפיזי והנפשי הירוד של הקורבן כדי להמשיך במסכת ההתעללות ללא הפרעה.

בית המשפט עמד גם על ממד ההשפלה, וציין כי המעשים המגונים נועדו בעיקר לביזוי נפשי ולהשפלה עמוקה של הקורבן, ולא לסיפוק מיני.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הצטברות הנסיבות, האכזריות, השיטתיות, משך הזמן והשימוש באמצעים מסוכנים מציבה את המקרה ברף חומרה גבוה במיוחד, המצדיק ענישה משמעותית ומרתיעה הן לשם גמול והן לשם הגנה על הציבור, וגזר על הנאשם 7 וחצי שנות מאסר.